פשוש,
ציפור שלי,
עכשיו אני מספיק חופשייה לכתוב לך מה אני מרגישה,
כולי תקווה שתיכנס לאתר ותקרא,
אם לא אשלח לך רמז.... כדי שזה יקרה,
אז למה אני לא אומרת בע"פ....כי זה פשוט לא יוצא,
זה הרבה,
וגם קצת מסובך,
ואם להודות הרבה יותר קל להיפתח אליך כאשר זה במכתב,
או בשיר.
אנחנו כבר לא מדברים ארבעה ימים,
אני לא יכולה להכחיש- לי זה עושה משהו בלב,
אפילו צביטה כואבת (כאילו שיש צביטה כייפית)....בקיצור לא נעים.
כשאתה לא איתי
ובמיוחד כשאנו לא מדברים
אז אני מתעצבת.
אז כל הגעגועים נזכרים פתאום לצוף
ואני מתבחבשת
ושואלת את עצמי איפה הם כשאתה מגיע?
כשאתה נמצא איתי?
תאמין לי - אני לא יודעת למה זה קורה.
איך אמרת לי יום שבת, את לא מחבקת , את לא מנשקת,רק אני יוזם
וזה באמת כך היה.
בקושי נגעתי בך
שום דבר לא קרה מיוזמה אישית.
וגם אני בעצמי לא מבינה את זה, אז ציפור אל תנסה להבין.
יום שבת כשחזרתי מהבילוי, אז ראיתי את הברוז שקנית לי
שוכב על המיטה
והדמעות כאילו נאספו כמו מגנט לעין
ואני סילקתי אותן מיידית
וגם עכשיו כשאני נזכרת בברוז הזה אני דומעת.
אז הנה הצלחת.
ידעת למה לקנות לי את זה!
אתה יודע מישהי ניתחה את המצב שלנו
כן מישהי שאתה מכיר,
אל תנסה לחשוב מי זאת, אני לא אגיד לך.
היא אמרה שיש ביננו אהבה,
ושאנחנו מאוד רוצים לרצות אחד את השני
אבל אנחנו חוסמים אחד את השני
ושאנו נאחזים על הקשר שלנו שהיה
על העבר.
היא גם הוסיפה שהאנרגיה ביננו לא טובה,
ומשום מה הסכמתי עם כל מילה שלה.
זה עצוב,
כי ייתכן שבאמת לא נתראה יותר
אולי גם לא נדבר יותר.
וזהו זה ייגמר לבד.
בצורה הכי יפה שיש.
אבל שנינו יודעים שכאשר זה נגמר ככה יפה- זה הכי קשה.
ואם אנחנו רבים, אז זה יותר קל
ככה יש את מי להאשים.
עוד מעט שנתיים אנו פרודים
ורק ביום שבת היית אצלי.
"שני מוזרים אנחנו"
זה מה שאמרת לי.
אני מודה זה שאתה לא מתקשר בעצם גורם לי להתערער בנפשי
אני ממש לא כועסת,שלא תבין לא נכון
פשוט חשבתי שאתה ממש אוהב אותי
אז יש שתי אופציות למה אינך מתקשר ( על אך שציינת שאנו צריכים עכשיו ספייס)
או שבאמת לקחת את מה שהיה סוף שבוע
חשבת על זה והגעת למסקנות
או שפשוט אתה לא רוצה להראות לי יותר מידי,
ואתה מחזיק את עצמך.
למה אני לא מתקשרת??? שאלה טובה
אין לזה תשובה אחת,
אני מאוד רוצה להתקשר
ואין לי בעיה עם זה שאני אתקשר ראשונה
פשוט עולה במוחי המחשבה שאולי
להניח לזה.
ציפור קטנה
איך מצאנו לעצמנו שמות חיבה חדשים.
מוזר הה???
לא משנה מה יקרה ביננו,
אם נדבר עוד
או שלעולם לא נחזור להיות בקשר
אני אזכור אותך לטובה!
תמיד אוהב אותך בליבי
תמיד אנצור את אהבתך האמיתית שלך אליי
תמיד אהיה טיפי שלך ורק שלך
כי 6 שנים של הכרות , של יחד זה לא סתם
ואי אפשר למחוק את זה גם אם לא יודעת מה.
ותדע עוד דבר אחד
שלעולם לא רציתי לפגוע בך
(אני בוכה עכשיו)
שסוף השבוע הייתי מרוחקת ואני מודעת לזה
וזה לא בכוונה
פשוט לא יכולתי לשלוט בזה
ותדע שאני מצטערת. מכל הלב.
פשוש
אולי זה מכתב פרידה ואולי לא,
אבל כן הייתי רוצה שתשמור לי פינה קטנה אצלך בלב
כמו שאשמור לך.
ומה שהיה לנו
יישמר טוב
ומי יודע??? אולי....... ? רק בורא עולם יודע תשובות
אוהבת אותך
הברוז.
