אני אוהבת את הלילות האלו

שיושבים ומביטים,

יושבים וחושבים.

לא אומרים הרבה מילים.

יש משהו מופלא בשתיקות האלה.

בשתיקות שלאחריהן לא צריך לומר דבר,

כאילו שהכל כבר נאמר.

 

מוקדש לאחת שהכניסה תוכן לשתיקה..