הן יורדות לאט
אבל בנחישות.
אני מנסה להתנגד,
לא נעים.
אבל הדמעות,
הן בשלהן,
זולגות וזולגות ללא הפסקה.
והכל בגללה.
היא הלכה.
היא כבר לא פה.
היא למעלה.
מתה.
מחכה לי?
הלוואי.
[ליצירה]
גאה להגיב ראשונה.
הדיוק.. זה הדבר שהכי בולט לי.
ההקפדה על כל הקווים הקטנים, הפרטים הלכאורה שוליים הופכים את הציור הזה לדבר מדהים.
כל הכבוד. :)