הנשמה שבתוכי

מאירה לך את חדרי הלב.

 

חדר , חדר אני עוברת

ומוצאת את מסתוריך:

ממיסה את הפחד,

מלבנת את הכאב,

מלטפת את הקושי,

מפענחת את הלא – ברור.

 

לאט לאט , לא צריך למהר..

 

כשאני יוצאת מחדריך, אני אדם אחר.