עלה במוחי בעת ליווי חניכות לביתן. לא ברור למה, אבל אולי זה הפלא שנקרא ילד שעשה לי את זה.
פרצופים חולפים מולנו
שמות עוברים סביבנו
ורק נשמות חודרות דרכנו.
[ליצירה]
ועודני מתגעגעת לכל אותם הדברים.
הכל.
השקט, הפשטות, האהבה, הכתיבה..
כתיבה פשוטה וממצה.
(ועכשיו כל תמר עושה לי אסוסיאציה לתמר של "מישהו לרוץ איתו". סרט חובה למקרה שתהית. במיוחד אם קוראים לך תמר.)
[ליצירה]
היי טל..
אני מגיבה אחרי שקראתי כמה וכמה פעמים.
מדהים איך את מצליחה להטריף את כל החושים, לגעת בכל הנקודות הכי כואבות, הכי חבויות.
את חושפת הכל.
תודה.