מצחיק איך גם האבנים המשתלבות, בלמטה של הרחוב - מצליחות להראות כמו צמר גפן מתוק
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ה"בלמטה של הרחוב" מסתדר לי מצויין עם "צמר גפן מתוק" וכמו הצמר גפן, גם המשפט, מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] "בלמטה של הרחוב "- ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! את כותבת גם דברים שמחים! (ומשמחים). דרך חמודה להסתכל על אבנים. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה העלה בי חיוך. אני מתה על הדבר הזה-האנשה. איך שהאבנים "מצליחות"... חמוד. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] סוף-סוף מישהו כותב משפט אחד בבמשפט אחד [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, הרגשתי. * [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. והמקצב מצוין (לדעתי...) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה מה את רוצה להעביר, השאלה שלי היא למה? אין הגיון בדימויים האלה, לבד אולי מהשני. בקשר לזה שכשאנשים עושים לעצמם אלוהים אז הם בעצם מצחיקים את השטן - אהבתי את הרעיון. אבל שוב - אני לא מבינה למה הירח צריך לכבות או למה האהבה צריכה למות; אתה לא נותן סיבה מספיק טובה וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] * [כי הייתי ושתקתי] [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, אבל קוביה אחת זה לא קומיקס, וזה לא מעביר כלום - וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נחמד, אם כי "משחקי המילים", כמו שקראת לזה - להלן החריזה והתחביר המסובך - מסרבלים מאוד את ההבנה. המשקלים שלך לא מוקפדים וחבל, כי אתה יכול לעשות את זה כמו שצריך. בית ראשון: אותן, לא אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא אכל לי התגובה! שוב... מצא חן בעיני מאוד שלמרות שלאורך כל השיר יש התייסויות בגוף ראשון והטיות באותו גוף - אני, שלי, צווארי, עורי - עדיין הבקשה היא שישימו לב. ברוכה [?] הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתאים יותר לקטגוריה של משפט אחד, וככזה הוא באמת נחמד ושנון. [ליצירה]
- [ליצירה] בטח צלמת אותו לפני, ולכן זה מה שקרה לו. זה יופי. [ליצירה]
תגובות