מצחיק איך גם האבנים המשתלבות, בלמטה של הרחוב - מצליחות להראות כמו צמר גפן מתוק
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ה"בלמטה של הרחוב" מסתדר לי מצויין עם "צמר גפן מתוק" וכמו הצמר גפן, גם המשפט, מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] "בלמטה של הרחוב "- ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! את כותבת גם דברים שמחים! (ומשמחים). דרך חמודה להסתכל על אבנים. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה העלה בי חיוך. אני מתה על הדבר הזה-האנשה. איך שהאבנים "מצליחות"... חמוד. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] סוף-סוף מישהו כותב משפט אחד בבמשפט אחד [ליצירה]
- [ליצירה] עברתי על כמה דברים שלך, ואני אגיב כאן כי זה די אותו דבר: יש תחושה שאת מגיעה לסוף - ונתקעת. אני מסיימת לקרוא ונשארת בתחושה של 'ואז מה'? אני לא דורשת שורות מחץ שנונות, אבל כדאי שיהיה לשיר מיקוד. יש לך תיאורים טובים, ועם קצת עבודה על הנקודות האלה - יכול לצאת משהו מאוד יפה. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתאים יותר לסיווג של משפט אחד, אני חושבת. שימי לב למקפים - צריך להיות רווח בין המקף למילה: לא "מדברת-השתיקה", אלא "מדברת - השתיקה" . [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה. רואים שהשקעת. [ליצירה]
- [ליצירה] ובחוץ חתולים בלי מגפיים נרטבים מהגשם... חוייכתי. [ליצירה]
- [ליצירה] היתה לי בעיה עם זה. צורת הכתיבה הרגישה לי כמו משהו בסגנון של 'אני אני והוא זה הוא' וכו', ואישית אני לא אוהבת את זה. זה הסברי, זה מגושם וזה לא נראה כמו שיר. אבל, כאמור, זו בעיה אישית שלי ולכן אני מקבלת את הלגיטימיות של הסגנון, למרות שמאוד לא נוח לי אתו. הגיוני אך לא יתגשם - מנותק מכל השאר. זה פשוט לא מתחבר. וכמו שהצגת את זה, לא הרגשתי שהבעיה של הדובר היא דווקא ההקשבה - כי הרי אמרת שמקשיבים לו; החסר שלו זו נחמה, לא הקשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. הבית השני כתוב די מבלבל - והכתב מקשה על הקריאה, כדאי להקטין. מאוד הזכיר לי את קניט מהספינות החיות, קראת? אהבתי איך שכתוב. ברוך הבא! [ליצירה]
- [ליצירה] לא אמרתי שזה לא פולין. אני נזהרת מאוד בבחירת המלים שלי כאן, כי אני יודעת במה מדובר. אבל אני חושבת שהקטע יכול להיות הרבה יותר אחרי עיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיני הרעיון, אבל רשימת התיאורים - הסברית מאוד ומייגעת. אפשר להעביר כאב בלי להגיד את המלים כאב, או עצב או פצעים. כשאתה מספר לקורא מה הוא צריך להרגיש, יש לו הרבה פחות קשר עם הטקסט - כי הוא לא מנסה להבין לבד; מה גם שסיפור חיי הדפוקים, עד כמה שהוא מזעזע, לא באמת מושך אנשים לקרוא. תסדר אותנו. תכתוב כאב ככה שנרגיש כאב, לא שנדע שצריך לכאוב. אל תגלה לנו מה אתה רוצה להגיד. וזה עובד. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מאוד יפה, מסכימה לגבי השורה האחרונה. אהבתי. סחתיין על הפסקה השניה...;-) [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיני הנימה. יישר כח על הניקוד, ושנה טובה. [ליצירה]
תגובות