את צוחקת ואומרת
"משם לא נחזור".
אני מהנהן ושולח ליטוף.
את מזמרת לי על ימים שעברו
על חורפים בהם ירדנו לוואדי
שם קילפתי אותך לראשונה.
"משם לא נחזור"
את ממשיכה
ואני
ממשיך ללטף.
כשנגמר,
אוטובוס אחרון חלף.
[ליצירה]
לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן.
שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש.
תגובות