[ליצירה]
אני בעצמי אוהב שירים מהסוג הזה. אך
היית מחבר את שורה 4 לשלוש שלפניה ומוריד את המילה "את" בשורה 5. וכך היה יוצא:
עוֹבְרֵי אוֹרַח מָצְאוּ
אֶת מַה שֶׁלֹא אָבַד לִי
אֶת מַה שֶׁנִּתַּן
לִרְכּוֹשׁ בְּלִי מָמוֹן.
קוֹלוֹת חִזּוּר הַשַׁחְרוּרִים שֶׁבַּגַּן
מַרְאֶה הַנַּעֲרָה
הַחוֹלֶפֶת בָּרְחוֹב
וְנִיחוֹחַ עֵץ קִּינָמוֹן.
[ליצירה]
חתול נח בלאות.
אהבתי.
כתבת מה שתמיד רציתי. לכתוב.
כנראה מאותו זן.
[ליצירה]
[ליצירה]
יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר.
הנה הארותיי:
חוט של משי, עדין
כמעט שקוף
כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם.
וכשאני בבדידותי
סיבים דקים של משי
עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה.
והוצפתי* געגוע. *כנ"ל
דבורים קטנות
מפזרות על עפעפי*י אבקן
מהפרח שעזבתי.
אהבה עדינה,
. חוט של געגוע
הרבה הצלחה בהמשך.... שי.
תגובות