גשם: כמה נקודות מבט
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה באמת גשם?! איפה זה צולם? על החלון?? בכל מקרה זה יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] איפה ה"כמה נקודות מבט"? זה נראה כמו נסיון להביט על גן עם שיחים בפריחה סגולה, דרך שמשה מעורפלת בגשם שוטף, כשמישהו צייר אותיות (?) כלשהן באצבע על השמשה מבפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] ישועות - פספסת את החילזון הטורקיזי שמסתובב באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא נראה לי כמו חילזון. (אולי "כלבלב- טורקיזי- חסר-גפיים-קדמיות-עומד-על-רגליו-האחוריות-ומכשכש בזנבו-הקטן" יהיה יותר מתאים) בכל אופן, מה החילזון תורם לנקודות מבט? [ליצירה]
- [ליצירה] איפה אתה רואה פהרגליים אחוריות? הרגליים היחידות שאני רואה פונות כלפי מעלה, כאילו הכלכלב שוכב על גבו ומפרפר נואשות. אה, כן, ויש לו גם צוואר של ג'ירפה אם כבר מסתכלים על זה ככה. או שפם. תלוי בנקודת המבט. (כנראה שזו הפואנטה של היצירה.. מבין?) ובנוגע לחילזון הכלול ביצירת המופת - החלק הימני של הצורה מהווה קונכיה, ואילו החלק השמאלי הארוך והצר מהווה את צווארו הענוג. בקצה למעלה ניתן אפילו לראות מחוש אחד. טוב די, ת'אמת היצירה באמת לא מובנת, חוץ מזה שזה באמת נראה כמו גשם על שמשה מטושטשת. אבל מפה ועד לקרוא לזה יצירה? :-\ אפשר לעשות את זה עם כמה אפקטים בפוטושופ ולגמור עניין... [ליצירה]
- [ליצירה] בתור מי שהיה לו רומן ארוך ורב תהפוכות עם "עטרת ראשי" אני יכול רק להזדהות. אם כי לגברים הרבה יותר קל- בסוף ממילא מקריחים והרומן חייב להסתיים... [ליצירה]
- [ליצירה] פה ושם יש לזה משמעות, אבל זה בעיקר בשביל האפקט של החלום והניגוד לאפרוריות של הסוף, די בנאלי אני יודע אבל באמת חלמתי את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהוא פשוט לא מצליח לומר כי זה גדול עליו, לא כי הוא טיפש מדי לדעת מה טוב לו. בחינת "כלים שלא מכילים את האור"... ואולי הכוונה לאו דווקא לנבואה אלא לתחושה של כולנו הרבה פעמים שיש לנו משהו חשוב לומר לעולם (שיר, סיפור, מניפסט, הגיג) אך בבואנו להוציא את זה החוצה הכל מתפקשש... נחמד מאוד, תנסה להוסיף דימויים נביש [ליצירה]
- [ליצירה] זה נאני למעלה לא תולעת [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לאשה החמודה כל היום יושבת בביתה מבשלת מנקה בילדים מטפלת אכן גידלנו אשה לתפארת! ממש כך היא דרכה של תורה לרמוס את רעיון מעמד האשה כל איש יהודי חייב ומוכרח שאישתו הצדקת תשב במטבח הקץ לכל אותם כופרות שחס-ושלום בשוויון רוצות ואוי לו לאותו גבר תמים שנופל בפח- ושוטף כלים החסודה יודעת שכל כבודה נמצא הוא בין המדיח לאשפה את דבר בעלה תעשה ותשמע יהודים- כך יש להקים משפחה!! אולי קצת הגזמתי, אבל בנאדם- איפו אתה חי? [ליצירה]
- [ליצירה] ההשוואה לאלעזר בן דורדיה מעניינת, אך לא עיקבית לחלוטין.חסרה כאן ההבנה של החטא וההכרה. או שאולי חטא האהבה היא האמונה באפשריותה? אולי צריך להדגיש את זה יותר... ההקבלה עצמה פועלת בצורה נפלאה ומתאצמת בשורות: "לא היתה נפש אחת בעולם שלא באתי אליה וחזרתי למקומי ריקם" כמו בן-דורדיה גם ה"אהבה" עושה את המאמץ העילאי, רק בכיוון ההפוך. האהבה האמיתית כניגוד מושלם לזנות של בן-דורדיה. נגררת כאן גם השוואה בין האהבה האמיתית, לחזרה בתשובה. שניהם מגיעים למקום האנושי הקיצוני ביותר. ושנייהם בלתי אפשריים בעולם הזה. קיימים רק בעולם הבא מעבר ליופי של השיר, קשה לי להסכים איתו- מהי האהבה אם לא ריגעי חסד? בחסידות השניים מזוהים כאחד. הטוטאליות היא רק הקצנה שבאמת לא אפשרית בעולם הזה. אני לא הייתי רוצה לחיות בעולם של אהבה טוטאלית. אולי כדאי לתת גם קרדיט למקור ההשראה. באופן כללי קטע מצויין, מקורי , ומעורר מחשבה יום טוב ומעט חציל (לפי הטעם) נביש [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ראשונה לתשס"ו! כתוב נפלא כרגיל, (התהליך הנפשי כמסע, ההרמזים למעשה מבתמלך, הקישורים לאקטואליה). עצם היציאה למסע והחיפוש הוא כבר סוג של הרהור תשובה לא... לא כל כך הבנתי את הסוף, זה נראה קצת מבוסס על חוויה אישית תהה שנת סליחה ומחילה (או לחילופין סוודרים וחצילים) שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] משובח... השורות האחרונות כובשות, אני לא עומד בפני מילים כמו 'כפיסים' ו'פרודות', עברית עושה לי את זה... השורה "תשפיע אהבה" מעט מיותרת, לטעמי, ואולי גם ה "ואני עץ" אבל זה רק אני , מעדיף רמיזות על פני ישירות, בכל זאת נוגה וניפלא שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] כמובן שברוב עצלנות לא טרחתי לבדוק את המקור וצטטתי הפוך, זה אמור להיות " בין ארור המן לברוך מרדכי" ועמכם הסליחה. למרות ששעוד "ונהפוך" אחד לא יכול להזיק נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] בסוף כל משפט בעברית יושב לו זקן עם כינור... [ליצירה]
תגובות