כמה חורף היה כאן בלעדיי.
אני רועדת אותו
מאבנים שהוחלקו
מפליטֵי-צדפים מתנשמים על החוף
אני נרטבת אותו
בגוון חמוּר של המים
בדבוּקוֹת גרגירים לחוֹת, נוחות יותר לוותר
מאלו של הקיץ
ושומעת הדהוד קולו
כמה התחולל, התיילל השתולל
כאשר לא הייתי
ועוד-
כאשר לא אהיה.
תגובות