חלום שחלמתי
ביום שלישי
לפני הזריחה

איוֹם המחזה מזעזע כסדום
צלמוות נצחי חושך אדום
ויונה רצוצה בנחש לכודה
מטיל בה ארסו והיא אבודה
אז צפעון מת, יונה חיה עודהּ
ויאנחו ישראל מן העבודה
ושמע א-להים את נאקתם
על אף שטבעו וכל שׂברם תם
וזכר כריתת ברית את אבותם
ראה וידע והציל ניני תם
והנה הלילה חלף לו עבר
ההווה מכסה פצעי העבר
היונה חיש יוצאת ביד רמה
מודרכת בימין ה´ רוממה
נושאהּ על כנפיו אביר נשרים
מיישר בקעות ומשטח הרים
עם כל שקיעתה במט שערים
הוא לא זְנחהּ בין המצרים
זה סוף החלום

ואילו עכשיו
ערב שבת
והיונה בביתה

אך שוד ושבר איום ונורא
אף בביתה היא גולה וסורה
ארצה התהפכה לארץ גזרה
פרא שואג ומי לא ירא
זועקת תפילה אל אדון כל
הסתרת פניך - ואני לאכול
שמע ה´ לקולי וענני
אפס בלתך - מהר גאלני
רחם על ארצך על ההדום
הצילני נא מגלות אדום
וגם מִשְכני המתנכל לי תדיר
ישמעאל הנבל ששמשי הקדיר
זכור נעורי במדבר בלי ישוב
א-להים צב-אות אנא שוב