אתה עומד שם לבד,
בוכה במסתרים,
על התמימות שאבדה,
על הבגרות הפתאומית שנחתה עליך.
זה מטען כבד מנשוא,
ודאי לנער בגילך,
לדעת ולהפנים
שחיי עולמנו חולפים כרגע.
על כל כשלונותיך אתה מתבונן,
ולהצלחותיך אינך שם לב.
רואה בעצמך את כל הרוע,
האמת מעוותת אצלך לחלוטין.
האשמה אינה בך,
גם לא בסביבה,
זה חלק מההתבגרות
הכאב שבהתמודדות.
תגובות