מתקדם לאיטי. המשעול מנגן לי.
ואת הפחד המקפיא, המשתק,
המוכר,
לא לנטות,
אחוש בכל נים בגופי הכבד,
הממורמר.
מתרכז.
עננים מרחפים מעלי,
שמש חזקה, מסנוורת.
תכלת אין סוף.
רק לא למעוד.
אוסף שארית כוחותי
ומקשיב לו.
ובפרץ חצוף, ילדותי כמעט,
מסרב לותר,
מישיר את מבטי אליו
וצועק.
מקצה העולם ועד קצהו.
תגובות