אני אוהבת אותך ללא רחמים,
אני אוהבת את עצמינו לדעת,
איני יודעת לאהוב אחרת.
אם היה לנו חדר אפוף קטורת
והייתה בו אפלולית
והיינו בו שנינו
ואני הייתי קוסמת
הייתי קוראת לך את סופנו,
על פי סימנים ידועים.
כמה טוב שאין לנו חדר ואני איני קוסמת.
יש לנו רק ההוה~
תמיד מנסים לנצח את הסוף.
רחלי -
-
-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה טוב. מדויק. וגם התגובה של "עדיף בלי" שווה קריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם. דוטקום. כל כך נגעת בי... אני יכולה להגיד רק אמן. הלך רוח. אני דווקא מאמינה שהמפתח לתפילות שלי אצלי. לא בידיו של מישהו אחר.... מקווה שמצאת את המפתח שלך בנתיים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כנרת. ריגש אותי שאת עושה את ההקשרים. [ליצירה]
- [ליצירה] בלי להתייחס לשאלה האם זהו שיר או לא, אני יכולה להגיד, מהיכרות קרובה מדי עם בולמיה, שלהקיא מילים בהחלט עדיף. אבל בשביל להקיא את המילים בצורה שתועיל לך צריך יותר חופשיות ממה שמורגש פה. צריך להתנפץ אל הדף בכל הכוח, בלי לעצור כל כך מהר, ובלי לסגנן את המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה יפה ולא רגיל בכלל, כמוך כנראה. הלכתי בעקבות השיר הזה לקרוא עוד דברים שלך, ואיך להגיד- מרשימים, השירים שלך. ובניגוד למישהו אחר שלא אהב את ה"כמו, כמו", בעיני זה פסגת השיר הזה, אני ממש מרגישה את הנשימה הנעתקת עם החיפוש אחרי התיאור המושלם. דווקא הטרף-טורף-נטרף-רף-רף קצת יותר מדי לטעמי, החזרה הזו מבלבלת לי את הלשון. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מכאיב. דווקא הצורה הלא מושלמת שהשיר נגמר בה משאירה את הטעם המר של ילדה שמתאכזבת ממה שאמור להיות ברור ומושלם... ניסית לדבר איתו על זה? [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת נראה שליבך ער... לא? לילה טוב, שינה מתוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה את רק כותבת על זה, או גם מתנסה בזה? פציעה עצמית היא דבר שדורש טיפול. אם את פוצעת את עצמך, אני מקווה שאת גם מקבלת עזרה מקצועית. אם זוהי רק כתיבה על זה, אז בעיני השיר היה ממצה את עצמו בהרבה פחות פירוט. דם וחתכים זה דברים שצריך לתת מהם במינון נמוך מאוד כדי לשמור עליהם חזקים. יותר מדי זה נהפך לממש סתם. ]וחוץ מזה שגם יש הרבה הבדל בין הצורך לפצוע את עצמך בין רצון למות, זה שני דברים רחוקים מאוד אחד מהשני] [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. בקריאה הראשונה לא יכולתי להבין בכלל מה אני קוראת, רק נסחפתי על המנגינה והקצב של המילים, כאילו כתבת ממש לחן עם המילים שלך. בקריאה שניה, ושלישית, אחרי שגם קראתי ת'מילים ולא רק ת'מנגינה, אני חושבת שזה שיר נפלא. התקווה והאפשרות של הציור מחדש, יחד עם האבדן בהתפזרות לכל עבר בלי שיש לך את האחד והיחיד. זה פשוט שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך חזק. וכל כך כואב. וכשאתה נחפז למלחמה, תבדוק עד כמה המלחמה חשובה לעולם, לעומת כמה שחשובה לו עוד קצת אהבה. ותבדוק כמה היא חשובה לה [וכמובן לך. אתה כותב כאילו עשית את הבחירה, אבל לא נראה שבחרת את הבחירה שאתה שלו איתה.] חסרים לי סימני פיסוק. לנשום קצת, בתוך כל הקושי הזה שכתבת. [ליצירה]
תגובות