אני אוהבת אותך ללא רחמים,
אני אוהבת את עצמינו לדעת,
איני יודעת לאהוב אחרת.
אם היה לנו חדר אפוף קטורת
והייתה בו אפלולית
והיינו בו שנינו
ואני הייתי קוסמת
הייתי קוראת לך את סופנו,
על פי סימנים ידועים.
כמה טוב שאין לנו חדר ואני איני קוסמת.
יש לנו רק ההוה~
תמיד מנסים לנצח את הסוף.
רחלי -
-
-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובכל זאת נראה שליבך ער... לא? לילה טוב, שינה מתוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך חזק. וכל כך כואב. וכשאתה נחפז למלחמה, תבדוק עד כמה המלחמה חשובה לעולם, לעומת כמה שחשובה לו עוד קצת אהבה. ותבדוק כמה היא חשובה לה [וכמובן לך. אתה כותב כאילו עשית את הבחירה, אבל לא נראה שבחרת את הבחירה שאתה שלו איתה.] חסרים לי סימני פיסוק. לנשום קצת, בתוך כל הקושי הזה שכתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה הרבה בצילום, אבל זה מפתיע, ואחרי שמעלה חיוך זה גם עושה אפילו לחשוב... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מכאיב. דווקא הצורה הלא מושלמת שהשיר נגמר בה משאירה את הטעם המר של ילדה שמתאכזבת ממה שאמור להיות ברור ומושלם... ניסית לדבר איתו על זה? [ליצירה]
- [ליצירה] שירה את רק כותבת על זה, או גם מתנסה בזה? פציעה עצמית היא דבר שדורש טיפול. אם את פוצעת את עצמך, אני מקווה שאת גם מקבלת עזרה מקצועית. אם זוהי רק כתיבה על זה, אז בעיני השיר היה ממצה את עצמו בהרבה פחות פירוט. דם וחתכים זה דברים שצריך לתת מהם במינון נמוך מאוד כדי לשמור עליהם חזקים. יותר מדי זה נהפך לממש סתם. ]וחוץ מזה שגם יש הרבה הבדל בין הצורך לפצוע את עצמך בין רצון למות, זה שני דברים רחוקים מאוד אחד מהשני] [ליצירה]
- [ליצירה] בלי להתייחס לשאלה האם זהו שיר או לא, אני יכולה להגיד, מהיכרות קרובה מדי עם בולמיה, שלהקיא מילים בהחלט עדיף. אבל בשביל להקיא את המילים בצורה שתועיל לך צריך יותר חופשיות ממה שמורגש פה. צריך להתנפץ אל הדף בכל הכוח, בלי לעצור כל כך מהר, ובלי לסגנן את המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש איזה מאמי! [לא 'כפת לי לצאת קצת פקצה. אבל אי אפשר שאף אחד לא יכתוב את זה! היא חמודה כזו!] [ליצירה]
- [ליצירה] עלומה. השיר כתוב כל כך טוב, ולפעמים זה קורע את הלב- איך אפשר לקחת חומרים קשים, עצובים וכואבים, ולעשות מהם משהו עדין ומרגש כל כך. מתפללת עבורכן שתהיה בריאה, לעוד שנים רבות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כנרת. ריגש אותי שאת עושה את ההקשרים. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה יפה ולא רגיל בכלל, כמוך כנראה. הלכתי בעקבות השיר הזה לקרוא עוד דברים שלך, ואיך להגיד- מרשימים, השירים שלך. ובניגוד למישהו אחר שלא אהב את ה"כמו, כמו", בעיני זה פסגת השיר הזה, אני ממש מרגישה את הנשימה הנעתקת עם החיפוש אחרי התיאור המושלם. דווקא הטרף-טורף-נטרף-רף-רף קצת יותר מדי לטעמי, החזרה הזו מבלבלת לי את הלשון. [ליצירה]
תגובות