אני אוהבת אותך ללא רחמים,
אני אוהבת את עצמינו לדעת,
איני יודעת לאהוב אחרת.
אם היה לנו חדר אפוף קטורת
והייתה בו אפלולית
והיינו בו שנינו
ואני הייתי קוסמת
הייתי קוראת לך את סופנו,
על פי סימנים ידועים.
כמה טוב שאין לנו חדר ואני איני קוסמת.
יש לנו רק ההוה~
תמיד מנסים לנצח את הסוף.
רחלי -
-
-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובכל זאת נראה שליבך ער... לא? לילה טוב, שינה מתוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש איזה מאמי! [לא 'כפת לי לצאת קצת פקצה. אבל אי אפשר שאף אחד לא יכתוב את זה! היא חמודה כזו!] [ליצירה]
- [ליצירה] זה מכאיב. דווקא הצורה הלא מושלמת שהשיר נגמר בה משאירה את הטעם המר של ילדה שמתאכזבת ממה שאמור להיות ברור ומושלם... ניסית לדבר איתו על זה? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. בקריאה הראשונה לא יכולתי להבין בכלל מה אני קוראת, רק נסחפתי על המנגינה והקצב של המילים, כאילו כתבת ממש לחן עם המילים שלך. בקריאה שניה, ושלישית, אחרי שגם קראתי ת'מילים ולא רק ת'מנגינה, אני חושבת שזה שיר נפלא. התקווה והאפשרות של הציור מחדש, יחד עם האבדן בהתפזרות לכל עבר בלי שיש לך את האחד והיחיד. זה פשוט שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך חזק. וכל כך כואב. וכשאתה נחפז למלחמה, תבדוק עד כמה המלחמה חשובה לעולם, לעומת כמה שחשובה לו עוד קצת אהבה. ותבדוק כמה היא חשובה לה [וכמובן לך. אתה כותב כאילו עשית את הבחירה, אבל לא נראה שבחרת את הבחירה שאתה שלו איתה.] חסרים לי סימני פיסוק. לנשום קצת, בתוך כל הקושי הזה שכתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה הרבה בצילום, אבל זה מפתיע, ואחרי שמעלה חיוך זה גם עושה אפילו לחשוב... [ליצירה]
- [ליצירה] עלומה. השיר כתוב כל כך טוב, ולפעמים זה קורע את הלב- איך אפשר לקחת חומרים קשים, עצובים וכואבים, ולעשות מהם משהו עדין ומרגש כל כך. מתפללת עבורכן שתהיה בריאה, לעוד שנים רבות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כנרת. ריגש אותי שאת עושה את ההקשרים. [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך גדול עשיתם לי עכשיו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. מדויק. וגם התגובה של "עדיף בלי" שווה קריאה. [ליצירה]
תגובות