בארץ קראתי על הגבול,
ובשמיים על האין גבול.
ובים קראתי על צמאוני.
ובמקומי שלי קראתי על הפחד.
רחלי -
-
-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חיוך גדול עשיתם לי עכשיו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וזה יפה ולא רגיל בכלל, כמוך כנראה. הלכתי בעקבות השיר הזה לקרוא עוד דברים שלך, ואיך להגיד- מרשימים, השירים שלך. ובניגוד למישהו אחר שלא אהב את ה"כמו, כמו", בעיני זה פסגת השיר הזה, אני ממש מרגישה את הנשימה הנעתקת עם החיפוש אחרי התיאור המושלם. דווקא הטרף-טורף-נטרף-רף-רף קצת יותר מדי לטעמי, החזרה הזו מבלבלת לי את הלשון. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת נראה שליבך ער... לא? לילה טוב, שינה מתוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש איזה מאמי! [לא 'כפת לי לצאת קצת פקצה. אבל אי אפשר שאף אחד לא יכתוב את זה! היא חמודה כזו!] [ליצירה]
- [ליצירה] עלומה. השיר כתוב כל כך טוב, ולפעמים זה קורע את הלב- איך אפשר לקחת חומרים קשים, עצובים וכואבים, ולעשות מהם משהו עדין ומרגש כל כך. מתפללת עבורכן שתהיה בריאה, לעוד שנים רבות. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. בקריאה הראשונה לא יכולתי להבין בכלל מה אני קוראת, רק נסחפתי על המנגינה והקצב של המילים, כאילו כתבת ממש לחן עם המילים שלך. בקריאה שניה, ושלישית, אחרי שגם קראתי ת'מילים ולא רק ת'מנגינה, אני חושבת שזה שיר נפלא. התקווה והאפשרות של הציור מחדש, יחד עם האבדן בהתפזרות לכל עבר בלי שיש לך את האחד והיחיד. זה פשוט שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. מדויק. וגם התגובה של "עדיף בלי" שווה קריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך חזק. וכל כך כואב. וכשאתה נחפז למלחמה, תבדוק עד כמה המלחמה חשובה לעולם, לעומת כמה שחשובה לו עוד קצת אהבה. ותבדוק כמה היא חשובה לה [וכמובן לך. אתה כותב כאילו עשית את הבחירה, אבל לא נראה שבחרת את הבחירה שאתה שלו איתה.] חסרים לי סימני פיסוק. לנשום קצת, בתוך כל הקושי הזה שכתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה את רק כותבת על זה, או גם מתנסה בזה? פציעה עצמית היא דבר שדורש טיפול. אם את פוצעת את עצמך, אני מקווה שאת גם מקבלת עזרה מקצועית. אם זוהי רק כתיבה על זה, אז בעיני השיר היה ממצה את עצמו בהרבה פחות פירוט. דם וחתכים זה דברים שצריך לתת מהם במינון נמוך מאוד כדי לשמור עליהם חזקים. יותר מדי זה נהפך לממש סתם. ]וחוץ מזה שגם יש הרבה הבדל בין הצורך לפצוע את עצמך בין רצון למות, זה שני דברים רחוקים מאוד אחד מהשני] [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם. דוטקום. כל כך נגעת בי... אני יכולה להגיד רק אמן. הלך רוח. אני דווקא מאמינה שהמפתח לתפילות שלי אצלי. לא בידיו של מישהו אחר.... מקווה שמצאת את המפתח שלך בנתיים. [ליצירה]
