שיר ילדותי שאינו מלא במילים, על חרוזים אין מה לדבר.
יש בו מעט יופי, אך מעט מדיי.
שיריך הקודמים היו טובים יותר.
כנראה שעם הזמן אתה הולך לאחור.
מקווה בשבילך שהרגרסיה תיפסק.
בהערכה רבה.
מקווה חלילה שלא פגעתי.
[ליצירה]
ילדותי
שיר ילדותי שאינו מלא במילים, על חרוזים אין מה לדבר.
יש בו מעט יופי, אך מעט מדיי.
שיריך הקודמים היו טובים יותר.
כנראה שעם הזמן אתה הולך לאחור.
מקווה בשבילך שהרגרסיה תיפסק.
בהערכה רבה.
מקווה חלילה שלא פגעתי.
[ליצירה]
מנחם, היה הארותיי:
באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול?
התיישבתי מול הפקיד
במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר
"הריני לדווח", אמרתי
"עוברים עליי תשעה חודשים
כמו, * חתך מיותר. למה כאן?
כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון).
בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת
בלי הצמדת אזני לבטנה
בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים
בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - "
הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר.
סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה.
המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה)
הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.."
פניו, לעזאזל, נותרו קפואים.
"ופשוטים ופשוטים הדברים
אבל אלוהים - -
לא לי פתרונים."
בלחש הוספתי
"לי, הצהרה ותשעה חודשים."
חתמתי על הטופס ביד רועדת
*- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית?
... יצאתי להמשיך בספירת הימים.
הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..).
מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן?
שי.
תגובות