שיר ילדותי שאינו מלא במילים, על חרוזים אין מה לדבר.
יש בו מעט יופי, אך מעט מדיי.
שיריך הקודמים היו טובים יותר.
כנראה שעם הזמן אתה הולך לאחור.
מקווה בשבילך שהרגרסיה תיפסק.
בהערכה רבה.
מקווה חלילה שלא פגעתי.
[ליצירה]
ילדותי
שיר ילדותי שאינו מלא במילים, על חרוזים אין מה לדבר.
יש בו מעט יופי, אך מעט מדיי.
שיריך הקודמים היו טובים יותר.
כנראה שעם הזמן אתה הולך לאחור.
מקווה בשבילך שהרגרסיה תיפסק.
בהערכה רבה.
מקווה חלילה שלא פגעתי.
[ליצירה]
הנה קטע שנכתב:
אני מדבר בשפת "כולם מבינים"
את שפתיי, אין צורך להניע
את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן
שלא תבואו לידי שמיעת המילים
שאותן אני כל כך מסתיר.
ואם לא הייתי שומע אני?
אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם
ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר.
זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל
ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז
כשלא נותר דבר מלעשות.
הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח
ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה.
והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה
תגובות