תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
השאר דפים ריקים
מי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומי שקורא את השורות הריקות יכול גם, לעיתים, לתת להן פרשנויות שונות. אולי כמו למילים, שגם אותן ניתן לפרש בדרכים שונות, אלא שבמילים תמיד תוכל לטעון שכוונתך היתה שונה, תוכל להוכיח הקשר. בשורות ריקות לא תוכל אלא להעיד שכאן היית, ולעיתים, לעיתים אף לא זה. מה גם שמתעוררת השאלה, אם כל הרושם שנותר ממעשיך הוא שורות ריקות, האם שווה להכיר אותך? האם שווה להגיע לנקודה שבה המשמעות של השורות הריקות משמעותית עבורנו? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה כל כך נכון ! עוררת בי הזדהות מוחלטת. וכמה הרבה מאמץ מושקע בכתיבת הדפים הריקים, החשובים והמשמעותיים כל כך. (..והרוויח מי שמכיר אותך, ללא שיקולי תועלת, שידע לקרוא גם בהם..) [ליצירה]
- [ליצירה] בחלקת דפי היומן קברתי את עברי ולא השארתי פרח ניחומים [ליצירה]
- [ליצירה] נזכרתי בזה שפעם כתבתי כך אני כותב. לתת לזה, ביטוי. לא פה. בחיי. זה כל הסיכוי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה משום שזה מביך. כנראה שגם אני מוצא את עצמי בכפלי חולצתי....אני תמיד מפשיל שרווליי, וכעת הבנתי שאני מחפש שם את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד (: אהבתי מאד את המבנה שלו, אם כי הייתי מוסיף עוד בית כדי שזה יהיה שיר שאחרי שקראתי אותו ימשיך להתנגן לי בראש. יתכן ששתי המילים האחרונות צריכות להיות כלולות כסיומת של הבית הרביעי. אני מקווה שהייתי ברור בכוונתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים. הדיון סביב היציררה הזאת היה חשוב בעיניי, כי היו בה כמה רעיונות שניסיתי לשלב ביצירה אחת שהמוטיב שלה הוא: "חוסר האונים שלנו בהושטת עזרה" צודקים אלה שאומרים שמבינת יצירה היהי רצוי לחלק אותה לשתי יצירות. האחת "אנני דובר בשפתו". והשניה "כנף שבורה". תודה לאלה שהציעו כיצד לתקן כדי להשאיר את זה כיצירה שלמה. לבסוף החלטתי לקבל את הצעתו של שי, עם עוד תיקון קטן משלי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר אמיתי..... -:) כקורא, אתה נסחף בסערת הנפש שאותה הוא מביע. במיוחד בולט הביטוי: "...את יודעת שאין מי שיקלוט אותך אליו אם תפלי..." שמתאר את המילכוד, והסוף שנותן מוצא. נ פ ל א ! [ליצירה]
- [ליצירה] או, סוף סוף קוראים באתר שיר אופטימי חם ופיוטי. יישר כוח. (:-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני פוחד שתגובה במילים פשוטות תקלקל, אבל שיר כזה לא יכול להישאר ללא תגובה. אז אומר את זה בכמה מילים פשוטות: חם, עדין, מאוד אישי ומאוד מרגש . (אגב, לפעמים אנשים במשתה גבירים, מרגישים מאוד בודדים) [ליצירה]
- [ליצירה] הי אביב, נשמע פיוטי ועדין. באשר לתוכן, אני צריך עוד לחשוב. (: יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מושלמת :) [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, ברוך שובך, מזמן לא קראנו אותך. שנית, השיר הוא מקסים, כמו ששיר צריך להיות שיר. אולי הייתי משנה קצת לפי הצעתו של מטומטם, אבל לא הכרחי. שלישית, אני מקווה שתקבל את מה שאומר עכשו ברוח טובה, כיוון שכולנו חוטאים מבלי דעת בכתיבת רעיונות שכבר נהגו, וזה מוסיף עוד הבט לאותו רעיון. זה מזכיר באופן ברור את השיר של ז'אק פרוור: "הוא מזג את קפה אל הספל. הוא מזג את החלב אל תוך הקפה. הוא הוסיף את הסוכר אל הקפה בחלב. הוא בחש את הקפה. מבלי להביט בי, מבלי לשים לב אליי....." בעצם זה אותו שיר רק עם מכונית במקום קפה מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] :) זה פנטסטי לכתוב שיר נפלא הקורא תגר כנגד מרד השירים, וכעת את יכולה לתת להם כיוון, ושייצאו לדרך על פי הדוגמה הזאת. אז קדימה. [ליצירה]
תגובות