תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
השאר דפים ריקים
מי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומי שקורא את השורות הריקות יכול גם, לעיתים, לתת להן פרשנויות שונות. אולי כמו למילים, שגם אותן ניתן לפרש בדרכים שונות, אלא שבמילים תמיד תוכל לטעון שכוונתך היתה שונה, תוכל להוכיח הקשר. בשורות ריקות לא תוכל אלא להעיד שכאן היית, ולעיתים, לעיתים אף לא זה. מה גם שמתעוררת השאלה, אם כל הרושם שנותר ממעשיך הוא שורות ריקות, האם שווה להכיר אותך? האם שווה להגיע לנקודה שבה המשמעות של השורות הריקות משמעותית עבורנו? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה כל כך נכון ! עוררת בי הזדהות מוחלטת. וכמה הרבה מאמץ מושקע בכתיבת הדפים הריקים, החשובים והמשמעותיים כל כך. (..והרוויח מי שמכיר אותך, ללא שיקולי תועלת, שידע לקרוא גם בהם..) [ליצירה]
- [ליצירה] בחלקת דפי היומן קברתי את עברי ולא השארתי פרח ניחומים [ליצירה]
- [ליצירה] נזכרתי בזה שפעם כתבתי כך אני כותב. לתת לזה, ביטוי. לא פה. בחיי. זה כל הסיכוי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על האופן הקולע שבטאת את תחושת הניכור. כולנו מרגישים לפעמים דאגת יתר במקום מעט חום. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע לכתוב, ולפרוט על הנימים הכי רגישים. זה יפה ועצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכים עם אפרת, שני ה-"ו..." מיותרים. "אז עכשיו יש כוונה למילים? עכשיו זה יותר ברור? אל תצפו ממני לחזור על דבריי לפנות ערב-- אולי אחרי החדשות אהיה יותר שקט." בשיר יש נימה של נזיפה וה-"ו..." מוסיף נימה של חוסר סבלנות שהיא מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה "כישף אותי". אחרי כל שיר שאני קורא, אני חוזר וקורא את השיר הזה...שוב ושוב ושוב.... [ליצירה]
- [ליצירה] אינני יודע מה היתה אומרת אמך אילו קראה את השיר הזה, אבל אני בטוח שהיית זוכה לחיבוק גדול, כזה כמו שאימא יודעת לחבק. [ליצירה]
- [ליצירה] הי אביב, נשמע פיוטי ועדין. באשר לתוכן, אני צריך עוד לחשוב. (: יורם [ליצירה]
- [ליצירה] לאלמונית שלום, השיר מצטיין בכך שהוא שיר שצריך לקרוא אותו שוב ושוב וכל פעם למצוא דברים חדשים לחשוב עליהם. באשר לתוכנו, אם הבנתי אותו כראוי, אני בדעה שללכת בקוים עושה אותנו "צרי אופק". פעם כתבתי על חבר שלי, שהיה חקלאי שיר שהתחיל במילים: "האיש שהלך בשדות אך מעולם הלך בתלם......." בשביל להגיע לתחנה שלך, שנמצאת באופק, צריך לחרוג מקו החוף ולשוט במרחב. כיוון שגילי מופלג אני יודע שאפשר להחליט לצאת למרחב גם כשיש סערה (בעיקר בתוכך פנימה) ורצוי גם בגשם שוטף ומטריה שבורה. תני לגשם לשטוף את דמעותיך במקום לבכות יחד איתו. קו החוף הוא תלם ישר, כמו גם הכביש שיש לו סוף. אני מושיט לך יד כדי לגרור אותך החוצה מהקווים הצרים וזה יעשה אותך אמיתית. ולסיום, תמשיכי לכתוב, כמו שאומרים "יש לך את זה" [ליצירה]
- [ליצירה] למה קוראים לך פשפושית ואת גדולה מהחיים ? למה קוראים לך shiran away ושיריך עולים כפורחים ? תפרשי כנפים, עופי אל-על והביטי סביבך והתשובות יבואו מעצמן. רק מי שיודע לשאול שאלות זכאי לקבל תשובות. אז תמשיכי לשאול ותבורכי. יופי :) [ליצירה]
- [ליצירה] כשקראתי את השיר, מיד חשבתי על תגובה, אבל תמי הקדימה אותי. אז קבל עידוד גם ממני יורם [ליצירה]
- [ליצירה] לאילה אברהמי, אני מכיר את השיר בגרסה הצרפתית שקיצורו הוא כדלקמן: Il a mis le cafe` Dan la tasse `Il a mis le lait Dans la tasse de cafe Il a mis le sucre Dansle cafe` au lait .................................................................. Sans me parler Sans me Regader ............................................................... תרגמתי אותו תרגום חופשי לצורך הדגמה. שמחתי לשמוע שיש תרגום מוצלח לעברית וארכוש אותו בהקדם. תודה יורם [ליצירה]
תגובות