תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
השאר דפים ריקים
מי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומי שקורא את השורות הריקות יכול גם, לעיתים, לתת להן פרשנויות שונות. אולי כמו למילים, שגם אותן ניתן לפרש בדרכים שונות, אלא שבמילים תמיד תוכל לטעון שכוונתך היתה שונה, תוכל להוכיח הקשר. בשורות ריקות לא תוכל אלא להעיד שכאן היית, ולעיתים, לעיתים אף לא זה. מה גם שמתעוררת השאלה, אם כל הרושם שנותר ממעשיך הוא שורות ריקות, האם שווה להכיר אותך? האם שווה להגיע לנקודה שבה המשמעות של השורות הריקות משמעותית עבורנו? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה כל כך נכון ! עוררת בי הזדהות מוחלטת. וכמה הרבה מאמץ מושקע בכתיבת הדפים הריקים, החשובים והמשמעותיים כל כך. (..והרוויח מי שמכיר אותך, ללא שיקולי תועלת, שידע לקרוא גם בהם..) [ליצירה]
- [ליצירה] בחלקת דפי היומן קברתי את עברי ולא השארתי פרח ניחומים [ליצירה]
- [ליצירה] נזכרתי בזה שפעם כתבתי כך אני כותב. לתת לזה, ביטוי. לא פה. בחיי. זה כל הסיכוי. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית זו נראית התחלה מאוד מבטיחה למשהו חדש. יותר עמוק, אישי ומגובש, עלית מדרגה. הכיוון מדבר אליי ולכן אוזניי כרויות. נראה לי שבהמשך יהיה צורך לעבוד על הסגנון ובפרט על המעבר החד בין הדימויים שאולי באסוציאציה ברורים לך, אבל לקורא קשה לעקוב אחריהם (תתייחס אל זה כאל חוות דעת לא מקצועית אלא אל חוות דעת של קורא אקראי). קבל את ברכת הדרך :) יורם [ליצירה]
- [ליצירה] זה השיר הכי יפה שקראתי עד עכשיו. אני מקווה שגם כותבי שירים קצרים ומתוחכמים, לפי מיטב השירה המודרנית יידעו ליהנות ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] פואטיקה במיטבה אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך. תן לנו עוד..... בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, אני רואה שגם אתה יצאת נשכר מהפגישה שלנו. אין ספק שהשיר טוב לאין-שעור מהגרסה הגלמית. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר. נושא הגשם מאוד קרוב ללבי. באשר למקצב, שתי שורות לא משתלבות לי, והייתי משנה אותן: "ואותי מתרדמת הקיץ מעירים: שלוות נפש אותי מציפה". הייתי משנה ל: " מעירים אותי מתרדמת הקיץ: מציפה אותי שלוות נפש ". לרוב מתאים למקצב המבנה הפשוט של המשפט: נושא, נשוא, מושא ישר, מושא עקיף. בשאר השורות של השיר זה אכן כך, ושתי השורות הנ"ל מקלקלות את המקצב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, ומה עוד מרנין את הלב חוץ מחורף אפרורי ? אני חושב שאם נקיים כנס של מי שאוהב חורף אפרורי נהיה שלושה: את ואני ואולי עוד אחד. (עד עכשיו חשבתי שרק אני). [ליצירה]
- [ליצירה] דנה, אני מקבל בהחלט את תובנה שלך ל-"שלמות ויציבות בחיים". הדברים שכתבתי אינם סותרים תובנה זאת, וגם לא התכוונתי דוקא לנדידה גיאוגרפית - הבאתי אותה כמשל. מה שרציתי להדגיש הוא שהחיפוש לשלמות ויציבות בהחלט לא מסתדרת לי עם הנדידה של קין, שנענש ולכן נע ונד. קין לא חיפש שלמות ויציבות, הוא שילם על מעשהו בנדידה ללא כיוון ומטרה, נדידה לשם נדידה. ולכן חיפוש עצמי איננו נדידה הדומה לנדידתו של קין. בכל מקרה, אני מזדהה עם הנאמר בשיר אם נסיר ממנו את "אות קין". אני מקוה שעכשיו כוונתי מובהרת יותר. בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] אני קורא את שירך שוב ושוב, ואמשיך לקרוא אותו גם בימים הבאים. כמה כאב ועגמת נפש אפשר למהול בדברי שירה של חמש דקות שנמשכות לנצח. השיר הזה עולה על גדותיו. כמו חלב שגלש ודפנות הסיר נחרכו,וברגע מסוים צריך פשוט לכבות את האש. ***** [ליצירה]
- [ליצירה] תענוג לקרוא משהו כל-כך אופטימי. איך במשפט אחד ניתן להביע חכמת חיים שלמה. אשמח לקרוא עוד. (אגב, זה כ"כ יפה, אז למה את "פלונית" ?) [ליצירה]
- [ליצירה] מחשבה שניה אהבתי את שני שירייך: "חסרת שליטה" ו-"ציפור לבנה" שלטעמי, השילוב ביניהם מהווה בסיס לחכמת חיים. לאחר שקראתי את השיר "חסרת שליטה" קראתי את "ציפור לבנה". בשיר הזה בעצם הבעת את הדרך שלך איך לגבור על גישוש באפלת חוסר השליטה. בדיוק לכך התכווננתי בתגובתי הקודמת. לכן נראה לי שסדר הדברים הנכון הוא אכן: תחילה לקרוא את "חסרת שליטה" אחר-כך את "ציפור לבנה" ורק אז להגיב. יורם [ליצירה]
תגובות