תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
השאר דפים ריקים
מי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומי שקורא את השורות הריקות יכול גם, לעיתים, לתת להן פרשנויות שונות. אולי כמו למילים, שגם אותן ניתן לפרש בדרכים שונות, אלא שבמילים תמיד תוכל לטעון שכוונתך היתה שונה, תוכל להוכיח הקשר. בשורות ריקות לא תוכל אלא להעיד שכאן היית, ולעיתים, לעיתים אף לא זה. מה גם שמתעוררת השאלה, אם כל הרושם שנותר ממעשיך הוא שורות ריקות, האם שווה להכיר אותך? האם שווה להגיע לנקודה שבה המשמעות של השורות הריקות משמעותית עבורנו? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה כל כך נכון ! עוררת בי הזדהות מוחלטת. וכמה הרבה מאמץ מושקע בכתיבת הדפים הריקים, החשובים והמשמעותיים כל כך. (..והרוויח מי שמכיר אותך, ללא שיקולי תועלת, שידע לקרוא גם בהם..) [ליצירה]
- [ליצירה] בחלקת דפי היומן קברתי את עברי ולא השארתי פרח ניחומים [ליצירה]
- [ליצירה] נזכרתי בזה שפעם כתבתי כך אני כותב. לתת לזה, ביטוי. לא פה. בחיי. זה כל הסיכוי. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את "שירת סלוייג" במחזה "פֶר-גינט" של איבסן. כמו שתבתי פעם: "אהבות אינן מתות" [ליצירה]
- [ליצירה] התגובות עד כה נראו ילדותיות. אהבה איננה "שמלץ" צריך להיות גם בוגר וגם רגיש, בשביל להזדהות עם השיר זה. בעולם האהבה בדידות היא מצב בלתי נמנע, בו אתה יכול לדבר עם עצמך עם סיגריה ביד, ולשאול את עצמך את השאלות שאיתן תצטרך להתמודד כאשר תעמוד פנים מול פנים בפני המציאות אליה ייחלת. את הדבר הזה מבטא השיר בצורה מושלמת. כמו שנאמר : "אין אהבות שמחות" [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את השיר ואת התגובה של אביב וסתיו. לולא התגובה הזאת היה לי קצת קשה לעכל אותו. לאחריה ברור לי שבעצם יש כאן הרכב של שתי יצירות, לדעתי - נפרדות, והחיבור של שתיהן ליצירה אחת, מטלטל את הקורא. לדעתי היה כדאי להקצות לחומר הזה שתי יצירות: האחת, שיר על נפלאות, צפונות ונסתרות הבריאה (פיוטי), והשניה . מונלוג, (אפי) על העימות בין האדם לבין עצמו ובין האדם לבין הקרובים-רחוקים אליו. נדמה לי שאם לא היית כורך אותן ביחד היית כותב שתי יצירות טובות. כדאי לחשוב על זה, וגם לשמוע חוות דעת של אחרים בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר. נושא הגשם מאוד קרוב ללבי. באשר למקצב, שתי שורות לא משתלבות לי, והייתי משנה אותן: "ואותי מתרדמת הקיץ מעירים: שלוות נפש אותי מציפה". הייתי משנה ל: " מעירים אותי מתרדמת הקיץ: מציפה אותי שלוות נפש ". לרוב מתאים למקצב המבנה הפשוט של המשפט: נושא, נשוא, מושא ישר, מושא עקיף. בשאר השורות של השיר זה אכן כך, ושתי השורות הנ"ל מקלקלות את המקצב. [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז צור יקרה, ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה.. שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה. בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר: בנק אוצר המילים הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד. הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר. כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים. לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר. בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים. על טוב יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אינני אוהב השמצות.... תמי, מנסיוני: אין צורך לשלוח את המכתב. תקראי אותו לעצמך שוב, תזכרי מה רצית לומר לו, ואחר-כך בשיחה פנים אל פנים (עם "חיבוק" חזק), תדברי על ליבו ותתני לו להרגיש, שאוהבים אותו. כפי שכתבת: "אני מתחננת! קח ממני את הכוחות שאתה צריך!" זה ביטוי לאהבה ולחיזוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר ידידי, אולי קיבלת עונש מהמורה לכתוב 20 פעם "הגיון" ? כדאי לנסות גם את המנגינה של "עלי הגיון לכינור" הרי זה מקור המילה הגיון - מה דעתך קח את זה בהומור [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ! חד כתער ! וחשבתי על תוספת קטנה: ".....ומהלך בו כאשר ראשו בין ידיו....." [ליצירה]
- [ליצירה] תמי עכשיו זה מושלם. הכל מתחבר ומתקשר ומתגבש לשיר עם מסר ברור. הבנתי , הזדהתי והוספתי לרשימת היצירות האהובות עליי. רק עוד תיקון קטן אבל חשוב "עיניים" (עין) ולא "עניים" (עני). [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף למחמיאים. כל המוסיף גורע. [ליצירה]
תגובות