עומדת היא על צוק גבוה, הרוח פורעת את שערה "אני הולכת..!" צעקה אל עבר ההרים "לכת.. לכת.." ענו לה "אני באה אליכם..!" זעקה "כם.. כם.." קראו לה היא הרגישה שהיא עפה, כציפור חופשיה, ונפלה מטה מ ט ה התנגשה במשהו, כמה כואב. השמיים נראו לפתע כה בהירים, והארץ כה קטנה, כמה יפים החיים כמו המוות. בעצם, מי יודע? עובדה שאף אחד לא חזר משם גם לא אני.