הארץ מוסיפה ומזדעזעת. רצח גורר רצח; דם גורר דם. עמים אחים האחד לעבר השני, מפנים קני ירי. מכים בכולם קטל וחורבן. אימתי נאמר: חדל! לעצמנו? עד אנה דם חפים מפשע, משני הצדדים ימלא לזוב?! התזרח עוד של שלום השמש? השקט עוד ישוב?! יפלו כל הביצורים! חרבות השנאה והמדון, נכתתה למזמורת. שחר העתיד נטול מלחמות, שמשו תאיר. המחר יהיה טוב מהיום ותמול-קדם. את רעם המלחמות, קול שמחה ימיר!