טוב לי לבד. מה לי מאנשים? אני מבינה את עצמי, ומי שמכיר אותי יודע- אני גם צוחקת עם עצמי, לבד . וטוב לי. טוב לי כך. מובן שיש לי, כמו לכולם את יצר הידידות.רצון לחברים אבל, יש לי חברים ואני אוהבת אותם. והם תמיד שם, חוצמכאשר אני זקוקה להם. ספגתי אכזבות מרות, ומסקנתי היחידה היא- שטוב לי. טוב לי לבד. ואם לא מרצון אהיה לבד, הרי שחובה עלי. אין לי עם מי לדבר את הדיבור שבאמת מציק לי. ואם כן, מה לי מחברים? טוב לי לבד. אם לא מרצון- מכורח . וכדי לא לסבול, אלמד את עצמי לאהוב להיות לבד. כי כך כנראה נגזר עלי להיות. ואני לבד, ואני חושבת לבד, וצוחקת לבד. ואני לומדת לבד, ואוהבת לבד. ואני בוכה לבד, ושונאת לבד, ואני מבינה לבד- שטוב לי. טוב לי לבד. כי אני לעולם לא אנטוש אותי, וחברי-כן. ----------------- מה לי מחבר? אני אהיה לבד איתו, והוא לבד איתי. אך שנינו לבד. הקרבה לא מורגשת. לא מוחשת. וכעת כשזקוקה אני שיאהבוני מה הטעם בחבר (?) אם הוא נידון לנטישה? מה הטעם באהבה לפני היכולת לחתונה? מדוע נגזר עלי לאהוב, ולא להיות נאהבת. ---------------- עם מי אדבר בעת צרה? הרי ששתי חברות לי. אחת מסתפקת בי כחברה והשניה רוצה מגוון חברים. הראשונה לצידי תמיד, מלבד כשחברהּ לצידה. השניה רוצה להכיר לי את מגוון חבריה, ואז שוכחת אותי מאחור. מה לי מחברים? כולם נטשוני, כולם עזבוני. מה לי ממסיבת יומולדת פעם בשנה? כל השנה אני לבד, ויום אחד אני ביחד. הצביעות נעימה למי שלא מזהה אותה. ---------------- ואני לבד. ואין לי חבר וידיד. וחושבת שאתם-"אנשי האתר"- מקשיבים לי. מה לי ממחשבה זו? אתם שם ואני פה. אתם קוראים ואני כותבת. איני אומרת שאיני זקוקה לאף אדם, אני אומרת שאין בעולם אדם שאני יכולה לבטוח בנזקקות שלי כלפיו. שאהיה סמוכה שהוא שם. ואף אני אהיה בשבילו. ובינתים, מר לי. מר לי ואני בוכה. בגידה. --------------- חברי בגדו בי. רדפתי אחריהם עד כלות כוחי. מבקשים ממני לרדוף. ואני רודפת,כפתיה. אך הם ממשיכים ללכת. כמו לא רואים שאני רודפת. מה לי מלרדוף חברים? עשיתי הכל, ודי. יש לי כבוד משלי וגוף משלי. קר לי ואני לבד. הביתה אני רוצה, ואין לי מלווה. לבד אלך לביתי. ובביתי, ארגיש לבד. ורק אור בקצה המנהרה, יש לי אותי. אני שם בשבילי. אל תבכי. אני בוכה בשבילי. ----------------------------------------------------