מכל עבר ניבטים סימני החרדה.
"ואם אכשל"? "ומה יהיה סופי"?
אל תחשוש מעבר שלא משתנה
אל תגרור עצמך לפינות חשוכות
שם רק אתה ואני יודעים מה צופן.
תן לזה שם. ואז תקרא בקול חזק
שכולם ישמעו. גם הם, עם הגיטרות הרועשות
תן להם להבין שאתה זה אתה זה אתה.
בכוחות הנעלים תמצא לזה הסבר.
תוכיח שזה לא קיים
שאין סיכוי להבנה, גם לא זמנית
ואז תפול.
פול על רגליך שירחמו, יחוסו על
נפש אומללה שכמוך. תן להם סיבה.
כבר עברנו את זה. זו פעם שניה.
מה יהיה אחר כך?
בכנות, איני יודע.
תגובות