שכול וכשילון באותיות אדומות אתה אוסף את הדברים ויוצא מהחדר בשתיקה עוד מעט, ימים, שבועות מישהו יכנס ויבכה שם בכי חרישי כותרות גדולות מילים קטנות זורמות כמו רוח עלים נושרים אתה עומד ולא מבין מה שונה בפנים (פרצוף), מה שונה בפנים רגש שלא מצליח להיווצר הופך מהר מאוד ליצר שנאה כבושה, כובשת בחזרה הם לקחו הם יחזירו ובערב יסבירו שהכול למען החיים תביט אדמה, תביט אנשים אתה לא מצליח להבין את המשוואה שכול וכישלון שורה עשרים כמו בהצגה, אתה עכשיו נכנס ברגע הנכון כמה יריות ושקט מכעיס וההוא שמולך מדמם בשקט יתנו לו למות, בלי שירגישו אשמים ואתה מדמם אין סימנים של גבורה, אתה אומר בעצב רק כישלון אחר כך השכול בא להנציח תביט שמיים, תביט גדרות מי מהם שלך, מי מהם לך זמן שנעצר ממשיך ממילא אתה אומר ובוכה אין דמעות להפסיד אין הזדמנות אחרת כותרות גדולות ובכי של אלפים אחר כך שתיקה המסלולים ממשיכים לאט לאט התנועה חוזרת אף אחד לא יעצור לראות אם הזמן נוסע בכיוון הנכון אם יש שלט שמראה לאן שכול וכישלון משפטים קצרים, שלוש מילים ומה בא להסתיר מה? רגש שבא להפריע מסדר את הכול מחדש אתה מביט בקיר ולא יודע אם זה אתה שם הרי לא הייתה אמור להישאר תמונה שכול וכישלון הכול כמו בסרט עכשיו תורך להיכנס חצי דקה של משחק סצינה אולי שתיים אתה מת כותרות בעיתון וזה שעמד מולך לא מבין מי הוביל את מי כמה זמן לוקח לנצח שכול וכישלון אין אשמה, אין גבורה אין מי שיחזיר.