כי השלהבת בנשמתו של יוצר לא יכולה לעצור במהלכה מעלה מעלה...לבעור!
זהו גורלו של משורר...
הכתיבה שלך נורא עדינה ונדמה שכאילו בשקט אתה חודר לנשמות של אחרים...ונוגע...
בהערכה רבה
פרח בר.
[ליצירה]
כי השלהבת בנשמתו של יוצר לא יכולה לעצור במהלכה מעלה מעלה...לבעור!
זהו גורלו של משורר...
הכתיבה שלך נורא עדינה ונדמה שכאילו בשקט אתה חודר לנשמות של אחרים...ונוגע...
בהערכה רבה
פרח בר.
[ליצירה]
עוד פעם,
מאד מאד יפה!
אגב, חבל שהיצירות מתפרסמות בסדר מוזר.
כלו',
לדוגמא, שירו של יהונתן דוד "ידי גמד" כבר הופיע אתמול, בעוד שהיצירות המופיעים אחריו ברשימה (לכאורה השירים הישנים יותר) הופיעו רק היום.
זה גורם לכך שמישהו שביקר אתמול באתר ועבר על היצירות החדשות נכון לאתמול, יתעלם כליל מהיצירות שנוספו אחר "ידי גמד" מכיוון שחושב שכבר ראה אותם....
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אני חייב להחמיא לשלי על המקוריות של הפנטזיה שלה לצאת עם שמואל. נראה שצריך להקים אתר מיוחד לכאלו... איך נקרא לו? "פעילים קומוניסטיים בתנוחות מגרות"? ... :-))))
[ליצירה]
סחתיין על הפרשנות...
אך אבהיר כוונתי: המפתח להבין את הבית השני הוא באמת בלהבין את הסיפא של הבית הראשון.
האוהב בשיר לא מרגיש עצמו ראוי לעלמה - לא כבן זוג ולא כמשורר שישורר עליה ויקים לה זכרון לדורות כמו שדנטה הקים לביאטריצ'ה או פטררקה ללאורה (עטי לא יעמיד וכו') .
מאידך הוא רוצה בה. ומצד שלישי הוא אוהב אותה ורוצה בטובתה, והרי ידוע לו שהוא אינו ראוי לה.
מצד רביעי, הוא יודע שגם העלמא איננה רואה בו מחזר ראוי.
כל זה יוצר מעגל סגור שממנו אין להחלץ.
לכן כל השיר כולו צריך להיות מובן כציני ומריר.
"את כחול וכו'" : כלומר, מכיוון שאיני ראוי לך ורוצה בטובתך ומאידך את אינך רואה בי כראוי לך, הרי שאין לך אלא להפנות אלי עורף ולא להביט בי יותר. (ובסוגריים: אני רוצה בך! הסתכלי עלי!)
אגב, "הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" זה פשוט טוהר חיוכה...
כל השאר ממשיך כנ"ל: שלא תתני לי אפילו אפשרות לראות את קצה שמלתך ואז אין לי אלא למות כי אין משמעות לחיי בלעדייך - אם רק תרצי בכך.
כתבתי את זה לפני הרבה שנים כך שאל תדאגו :-)
תגובות