מדוע זה שירים אכתוב
במצע ליל בחדר קט
מואר באור עמום. אף המתמיד
הדיר רגליו מבית מדרש \
בעת שבה יישנו כולם
והישוב רגע-שקַט
אולי גם אני לי
אדום ואחרש
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין כוונתי לחטט (ולא היתי רוצה שישלמו לי באותה מטבע....) כוונתי רק לשאול אם הכוונה היא לדמות סמכותית כגון רב או אב או שמה זהו מישהו שאינו מתבלט בדתיותו? [ליצירה]
- [ליצירה] או שמדובר פה בפלאגיאט (גניבת זכויות יוצרים) או ששמואל מתחזה לשלי. במקרה הראשון מדובר בעבירה פלילית במקרה השני אני תמה על בקיאותו של שמואל בהווי הדתי + על שימושו במטבעות לשון של ילדים צפונים שלא קראו ספר מימיהם - אם דבר אחד יאמר לזכותו של שמואל, זה שעברית הוא יודע גם יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] "תזרקי אותו על תעשי לו חשבון..." [ליצירה]
- [ליצירה] לא - הפוך ! אני שפינוזאי! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מביא התנצלות פומבית הן בפני עינבר והן בפני ליאור: הוסבר לי מה קרה ואני מתנצל על טעותי! [ליצירה]
- [ליצירה] משהו! [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה מחדש , זה הזכיר לי את החרדים , ( אני יודע שלא לזה התכוונת) ואני אסביר: האתוס החרדי ( למעשה, האתוס היהודי) התעצב בגלות ולכן מושטט בהרבה על מושג ה"גלות". לכן כשאין אנו חוווים פוגרומים אנו מרגישים " לא בבית" . לכן מאד לחוץ לחרדים להמציא רודפים וצוררים יש מאין. "וגזירות שמד שונות". (אפילו קיצוץ בקצבאות (!) מעלה אסוציאציות של שואה) האמת היא שגם הציונים הדתיים מרגישים הרבה טוב כשרודפים אותם - הרבה יותר מכובד להיות קדוש מעונה שלוחם על ארץ ישראל מאשר מזרוחניק קונפורמיסט ר"ל ( אני אומר את זה בתור דל"מ עצמי) ולכן החרדים כל כך ששו ושמחו כשתומי קיבל 15 מנדטים והתאכזבו מכך שבבחירות האחרונות לא היה צורר שכזה [ליצירה]
- [ליצירה] אם אני מבין - זהו שיר על הריגת יתוש? [ליצירה]
- [ליצירה] אולי תלכד את כל שירך התנ"כיים לאפוס אחד גדול (כוונתי אינה שתנסה בכוח להשלים פערים אלא תלכדם בקובץ דוגמת ה"קומדיה האנושית" של באלזאק) [ליצירה]
- [ליצירה] פיוט (קינה? סליחה-פזמון?) מדהים ביותר וכתוב במיטב המסורת האשכנזית-ארצישראלית רואים גם שהפיוט מתוכנן הייטב - כל בית ובית (למעט הסיום) בנוי על פי מודל רעיוני זהה ומתפתח. מזכיר את "אלא אזכרה" כמו כך, ישר כוח על עושר האסוציאציה מן המקורות אני מאד שמח שיש הכותבים בסגנון זה על אף הקושי המרובה כנראה הפי"אלא אזכרה" אך רצוני להעיר דבר מה א. הקישורים למקורות באמצעות מספרים מעיקים ביותר על הקריאה ונותנים ליצירה גוון של הוצאה מדעית של פיוט עתיק (להשלמת התמונה אפשר להוסיף חילופי גרסאות) די לחכימה ברמיזה - זהו הכלל שעל פיו נכתבו כל היצירות מסוג זה ב. במסורת הפייטנית העברית לא מספיק שההברה האחרונה בשתי מלים תהיה זהה על מנת ליצור חרוז "לא תחרוז שור אם חמור את השור קח למישור והחמור-להר המור(לשבי לאילת ולמצפה)" כתב אבן עזרא הילכך: "קודשיי"(בית ראשון) אולי כדי להחליף ב"תחנוני" "רשע" (בית שני) ב"רע" הבית השלישי כנראה נוסף על ידי פייטן מאוחר (סבוראי?) "אברהם" (בית רביעי) מתבקש "אברם" איך "לאבד" מתחרז אם כל השאר (אא"כ מנקדים את הבית בפתח) וכו, וכו, אעפ"כ , הפיוט סוחף , דרמטי ומזעזע עד עמקי הנשמה- המשך כך [ליצירה]
תגובות