כי השלהבת בנשמתו של יוצר לא יכולה לעצור במהלכה מעלה מעלה...לבעור!
זהו גורלו של משורר...
הכתיבה שלך נורא עדינה ונדמה שכאילו בשקט אתה חודר לנשמות של אחרים...ונוגע...
בהערכה רבה
פרח בר.
[ליצירה]
כי השלהבת בנשמתו של יוצר לא יכולה לעצור במהלכה מעלה מעלה...לבעור!
זהו גורלו של משורר...
הכתיבה שלך נורא עדינה ונדמה שכאילו בשקט אתה חודר לנשמות של אחרים...ונוגע...
בהערכה רבה
פרח בר.
[ליצירה]
למה לרב?
מה הרב עשה לכם?
והאם אי אפשר סתם לשאול שאלות בלי שמישהו תמיד ינסה לענות עליהם?
הזדהתי מאד אם הקטע, מה גם שעובדת מיעוט האיזכור של "העולם הגמולי" בתנ"ך (וגם אז בתור תהייה: "העולה היא...? "וגו' ) גם מורה על מידת חשיבותו.
ואכן, עיקר השכר על מעשה טוב הוא היותך אדם יותר טוב.
[ליצירה]
לא נראה לי שזה על השואה.
דווקא רציתי לנסח הפוך מ"רעיה":
שאע"פ שכל הדקירות הם כאילו לטובתי הן עדיין דקירות (ומי יודע אם עוזרות בכלל)
כך הנם כל החיים: אנו רגילים לחשוב שחינוך, לדוגמה, הוא לטובת הילד אך עד כמה באמת ייסורים יכולים להיות לטובתו של אדם?
הרי ס"ס בצורה רגעית הייסורים לא יכולים טובים ואם על העתיד דברינן "העבר אין והעתיד עדיין.."
[ליצירה]
שיר בהחלט חביב אם מוסר השכל.
כמה הצעות:
החרוז יופי -אופי נדוש קצת לא?
השתדל לשים קצת יותר לב למשקל (כמו שאכן עשית בשירך האחרון)
שים לב : לא מספיק שההברה האחרונה תיהיה זהה על מנת ששתי מילים ייחשבו כחרוז!
חוץ מזה - עלה והצלח!
תגובות