אל עבר מי את צועדת

לכבוד מי עייניך מבליחות מתוך החשכה.

איך את מוכנה להיאבק

על דבר שמסב לך כל כך הרבה סבל

כל כך הרבה כאב ודמעות.

          ******************

לפעמים אני לא מבינה אותך

אני מנסה להיכנס לראשך

לנסות לחדור לתוך מחשבותייך

לתהות איך את גורמת לעצמך לעשות

ההפך ממה שטוב לך

ההפך ממה שאת צריכה.

עבור מה את נלחמת?

היכן הגבולות שהצבת לעצמך מלכתחילה

ולמה את עוברת דרכן

הלוא הם אמורים להוות לך מחסום

מקוש פנימי

בפני החלטות נמהרות

בפני רגעים של אובדן חושים

ובעיות לא צפויות.

***************

מדי פעם עולה לי מחשבה שאת בעצם נהנת מכל העסק,

נהנת לסבול ולענות את עצמך.

אולי את כבר רגילה להרגיש  זנוחה ומיותרת

כואבת ומהורהרת.

אולי כבר התרגלת למצב רוח

שכמו עננה שחורה עוטף את כל כולך

וסוחף אותך איתו

לעבר הלא נודע.

 

אולי את בעצם לא יודעת מה את רוצה מעצמך

אז מתי תדעי?