[ליצירה]
תיסורו. מילה מעניינת. אולי פעם יחליטו באקדמיה שכאות הוקרה לשמואל הם יתנו למילה הזו משמעות כלשהי. אבל עד אז - זו מילה בלתי תקנית.
התחבטתי רבות בפירוש השורה "שמש אזלת השנאה אנה תנץ", ונאלצתי להגיע למסקנה שהיא לגמרי לא קשורה לשיר. לא שהשיר קשור לאיזשהו משהו מציאותי שאני מכיר.
אם אני זוכר נכון, שמואל ציין פעם שהוא נחשב לאחד מעמודי התווך של השירה העברית. אני חש חובה מוסרית לעצמי להזהיר את כל המשוררים שבין חברי האתר - חבר'ה! רוצו החוצה! סכנת מפולת!
[ליצירה]
מאיר - אפשר לנחש שמנחם לא מחק את התגובה שלך רק בשביל לפרסם מה היה כתוב בה, לא?
אין שום סיבה בעולם שהוא ירים את הכפפה המורעלת שלך.
הדס- לדעתי לשיר יש משמעות והגיון, והוא אפילו יפה. אני לא רואה שום בעיה לוגית בכיבוי הירח עם הדלקת האור. מובן שזה לא תיאור ריאליסטי אבל המשמעות שלו מובנת למדי. מה שנכון - כדאי לפתח ולשפר, ולתת סיבות, כמו שאמרת.
[ליצירה]
136 - אולי, אי אפשר לדעת עם האישורים ..
בשל היות ה 150 כה רחוק
חשתי צורך את תגובתי לדחוק
כדי שיזכה מ. זר - פרחים
(אם המשורר הנכבד סוף סוף יסכים)
לתגובה מעוגלת מספר
כי יש צדק, בסופו של דבר.
(על החריזה הגרועה תאלצו לסלוח
כי באמת שאני מותש ואין לי כוח
לאמץ את מוחי היגע
בנסיונות למצוע חרוז לא-צולע)
וכאן מגיע סיפורי המרגש
(לא ממש, אבל זה מה יש)
ובו יסופר בקצרה
איך הכרתי את אתר צורה.
יום אחד, בשוטטי ברשת
צדה את עיני הודעה נרגשת:
"הכנסו חברים, וצחקו להנאתכם,
שרשור קרוע מזה לא ראיתם מימיכם"
התפתיתי ולחצתי על הקישור
ומצאתי את עצמי בזה השרשור
וכך, בזכותם של כמה מופרעי-חרוזים
הגעתי לזה האתר המקסים
וזה המקום שנראה לי מתאים
להודות בו לשני המשוררים הקרועים
אז מר עמירם, וכן מר פרחים
על זאת ממני תזכו לשבחים
ואין הרבה מילים שמתחרזות עם תודה,
אז זהו.
(אם תרצו.. אין זו אגדה...)
תגובות