[ליצירה]
אתה עדיין תמים..
רק יותר גרוע. לא יודע את האמת על כך שעשיו שונא ליעקב, אוזניך אטומות מלשמוע על זוועות תרפ"א\ תרפ"ו ותרפ"ט, מפוטם בסיפורים כאילו יש כזה דבר עם פלשתיני, וכאילו הוא חפץ בשלום.
ומתי, מתי שמואל, תלמד לחוש בסבלו של אחיך היהודי?
[ליצירה]
מצויר טוב ואפילו מעולה, פחות ברור התוכן. זאת אומרת - מה זה? מיהי הדמות, ממה היא סובלת? גם בציורייך האחרים את לא נותנת יותר מדי תשובות, אבל איך שהוא אפשר לחוש הזדהות בכל זאת. פה זה חסר.
[ליצירה]
לא בדיוק שלום ושקט. יותר דומה לרעב, רצח מליונים, ודיקטטורה אלימה.
כמה תיקונים לשוניים:
ככר האדומה - זה לא נכון. אפשר לכתוב "הככר האדומה" או "ככר אדומה".
מרצפיה - לא ידוע לי על מילה כזו. נראה לי שהתכוונת ל"מרצפותיה" (יחיד - מרצפת, רבים - מרצפות)
תהילת עולם - נצורה, ולא נצור.
בנוסף לכך, הפסיקים שלך לא במקום המתאים.
וגם לא הבנתי מה זה "הוד מנצחים נסוך להם על האפיים" - על האף?
[ליצירה]
טוב, הקומוניסטים לא ממש עודדו ספרות, (אתם יודעים, ספרות דורשת יותר מדי חשיבה, ומחשבה היא דבר מסוכן, כי עלולים פתאום לחשוב מחשבה לא נכונה ולמצוא את עצמך במרתפי הק.ג.ב...) אז אפשר להבין שאלו היו המשוררים שלהם.
[ליצירה]
אני חייב להודות בכל הכנות, שאני חולק על דעתך ואולי לכן אני רואה חסרונות כה רבים בשיר. אבל אנסה להיות אוביקטיבי:
שתי שורות ברצף מסתיימות באותה המילה - זו לא בדיוק חריזה.
כמעט בכל הבתים יש בעיית משקל בולטת. (אני יודע שהיא בולטת כיון שאני הבחנתי בה, ואני ממש לא מהמבינים..)
הסיום מטופש, לא רלוונטי, ומשנה את כל משמעות השיר: משיר הלל לגיבורך - לשיר לעג לאדם שאפילו אינו ראוי לו, דבר שודאי לי שלא התכוונת אליו.
תגובות