הזחלים היו לפרפרים
ועפו עם הרוח רחוק
מחייכים
כי לא פגשו אהבה
אלף פעמונים
של זכוכית, זהב ושחוק
בוכים
על שושנה שנבלה לבדה.
טַל .
-
הלכתי לעיבוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הוא יגמור לה בפנים? מה קרה, היא קפיטליסטית? [ליצירה]
- [ליצירה] יש איזו התנשאות שנושבת מכתיבתך, ומקשה עלי ליהנות. (כן, יש ממה ליהנות.) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להודות בכל הכנות, שאני חולק על דעתך ואולי לכן אני רואה חסרונות כה רבים בשיר. אבל אנסה להיות אוביקטיבי: שתי שורות ברצף מסתיימות באותה המילה - זו לא בדיוק חריזה. כמעט בכל הבתים יש בעיית משקל בולטת. (אני יודע שהיא בולטת כיון שאני הבחנתי בה, ואני ממש לא מהמבינים..) הסיום מטופש, לא רלוונטי, ומשנה את כל משמעות השיר: משיר הלל לגיבורך - לשיר לעג לאדם שאפילו אינו ראוי לו, דבר שודאי לי שלא התכוונת אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] א. זה כבר השיר השלוש מאות בנושא, והוא לא נהיה יותר משכנע, או לחילופין, יותר מקורי. שירה איננה מיועדת למיחזור. ב. אם "בעלי הון כיסם ירש" - איפה פה האחוה והשויון? בהקשר זה, אני ממליץ לך לקרוא את "חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול. ג. "אל מרומי באריקדות יעפיל נעפילה" - תגיד מה שתרצה על "משחקים לשוניים", אבל אין לזה משמעות. אלא אם כן "נעפילה" זה שם של מישהו. ד. השורה האחרונה לא קשורה לכלום. לא ברור של מי ההד שתשמע אתה ואולי עוד שנים-שלושה מרקסיסטים סהרורים שמסתובבים פה. [ליצירה]
- [ליצירה] תלמד תנ"ך בטרם תקשקש. [ליצירה]
- [ליצירה] הכל נכון. הבעיה מתחילה כשמישהו מכה מתוך הגנה עצמית, ואז זה גם מוסרי וגם מותר הלכתית, אבל זה מזיק לנו. (למתנחלים ולעם בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] ואללה יפה. (הריני להודות - אני בד"כ ציניקן. אבל חייכתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו מוזר בקצב. לא ממש יודע להגדיר את זה. אולי.. ילדותיות כזאת. אותו קצב של כל הדקלומים מהגן. הייתי מציע לפרק את השורות לשניים לפי החרוזים. ועכשיו לחלק הארוך, של כל הדברים שאהבתי: כתיבה מתוחכמת ושנונה, זורמת וכיפית. " אין כאן שאלה מכאן שאין כאן גם תשובה" - וגם אין אפשרות להסביר כמה אהבתי את המשפט הזה. הבית של שיחת החולין בשחור, והבית הירוק שאחריו. וגם בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת למה? אנחנו מחכים.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יש לך את זה. התקשיתי לקלוט מאיזו זווית הצילום - הפסל שוכב וצילמת מלמעלה? [ליצירה]
תגובות