[ליצירה]
הי, לא הגבתי על זה? בטח התנתק לי באמצע.
אז ככה, כיון שהייתי הראשון להגיב, וגם זה רק בזכות האקראיות, תהיתי לנפשי איך נוצר מצב מוזר כזה שאף אחד לא הגיב על כתיבתך המדהימה לפני.
אבל ממז הפך את תגובתי לבלתי רלוונטית, ועל כן כל מה שנשאר זה לחזור שנית על כך שאתה כותב מדהים.
זה פשוט יפה.
[ליצירה]
אני חייב להודות בכל הכנות, שאני חולק על דעתך ואולי לכן אני רואה חסרונות כה רבים בשיר. אבל אנסה להיות אוביקטיבי:
שתי שורות ברצף מסתיימות באותה המילה - זו לא בדיוק חריזה.
כמעט בכל הבתים יש בעיית משקל בולטת. (אני יודע שהיא בולטת כיון שאני הבחנתי בה, ואני ממש לא מהמבינים..)
הסיום מטופש, לא רלוונטי, ומשנה את כל משמעות השיר: משיר הלל לגיבורך - לשיר לעג לאדם שאפילו אינו ראוי לו, דבר שודאי לי שלא התכוונת אליו.
[ליצירה]
א. אם הידע שלך בהסטוריה היה חופף ליומרה שלך, היית יודע שגוש קטיף מעולם לא היה שייך לפלשתינים.
רצועת עזה נכבשה מהמצרים ב67, והם סירבו לקבל אותה בחזרה. שום אדמה לא הופקעה מהפלשתינים . שום אדמה לא היתה שייכת לערבים מלבד כפר דרום שבנויה על אדמות פרטיות שנקנו מהם בכסף מלא.
ב. זכור לי שכתבת פעם על כך ש"זכותנו ההיסטורית" איננה צידוק. למה זכותם ההסטורית כביכול של הערבים מצדיקה גירוש יהודים?
ג. בכפר דרום חיו יהודים לפני 48, שאז נפל היישוב.
ובעזה עצמה התגוררו יהודים שנים רבות, דבר שיאמת כל הסטוריון שתשאל. הקשר השורשי של הערבים למקום איננו רב מזה של היהודים, כך ששאלת המוסריות נותרה בעינה.
[ליצירה]
יש משהו מוזר בקצב. לא ממש יודע להגדיר את זה. אולי.. ילדותיות כזאת. אותו קצב של כל הדקלומים מהגן.
הייתי מציע לפרק את השורות לשניים לפי החרוזים.
ועכשיו לחלק הארוך, של כל הדברים שאהבתי:
כתיבה מתוחכמת ושנונה, זורמת וכיפית.
" אין כאן שאלה מכאן שאין כאן גם תשובה" - וגם אין אפשרות להסביר כמה אהבתי את המשפט הזה.
הבית של שיחת החולין בשחור, והבית הירוק שאחריו.
וגם בכלל.
תגובות