[ליצירה]
תגובה ל-משוררת
נראה לי שיש כאן שני שלבים-
החוויה עצמה שהיא ויטאלית ובלתי-אמצעית,
והמבט השני המעבד,הממשיג,המתבונן
2 הזרמים הנ"ל מפרנסים ומעצימים זה את זה,
רק אדם עם נפש של אמן יכול לראות ,למשל, פרח שגדל ליד מוסך ולהתרגש. התרגשות שהוא ירצה לבטא בצורה הכי עדינה ורגישה
[ליצירה]
מכירה את שירו של יצחק שליו "בהרים" ?(מופיע בספרו "מעשן את מקטרת רעי") נראה לי שהשכלתם לגעת באותן נקודות עומק...
[ליצירה]
[ליצירה]
מעניין,
המרחב האורבני לכאורה מפזר אותך, אבל בעצם מוציא ממך את היצירות הכי טובות
כמו המן הרשע צורר היהודים- שאמנם עשה להם צרות אבל למעשה צרר אותם בצרור אחד...
[ליצירה]
לא הבנתי
אתה בעצם טוען שהבית הוא מערכת כל כך עמוסה וטעונה בהקשרים, זכרונות וחוויות,
והנוכחות הזו כ"כ טעונה ומלאה, עד שהיא מייצרת שתיקות ופאסיביות אצל האנשים שחיים בסביבה הזו?
[ליצירה]
יפהפה
אהבתי במיוחד את הפיזור של השורות-
בחלק הראשון את נותנת מרחב יצירה גדול למילים ולמחשבות ארוכות יחסית שמתפתחות לאט
החלק השני, שמתאר את הפניה שלך לילדה והשיח שלך איתה , דחוס יותר ובנוי בצורה של פינג-פינג התרשמויות.
2 השורות האחרונים בהם סיכמת את המפגש היוו סוג של סינטזה בין החלקים הקודמים-הן מצ"א מעבירות תאור של משהו מאוד ברור שקרה אבל גם יוצרות אפקט של תחושה ומחשבה שממשיך להדהד אחרי הקריאה