לאחר שטבלתי
בניקבת דימעותיי,
מטוהרת דילגתי-
מסוממת קימעה,
על קו האופק.
במפגש הבלתי מושג-
במגע הבלתי אפשרי
שם דילגתי.
עקבי לא היו עוד,
קצות רגלי מותירות-
אדוות רכות של שמים
אל רחום וחנון ארך אפיים
אל רחום ...
אל אפיים...
שם מים.
צביה קרוב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני חושבת שהתכוונת למסוממת *קימעה* . וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקנאה בך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה חזונו של הרב קוק,באורות התשובה - על משוררים ואמנים שיביעו ביצירותיהם את הכאב והחדווה, הצמיחה והיסורים בתהליך התשובה - קורם עור וגידים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הצלחת להעביר את התחושה.... אהבתי את "ניקבת דמעותיי". [ליצירה]
- [ליצירה] שרו של עבר מפליא בי את מכות הוויתו... שיריך הנם פלא נערץ עבורי, כשכלים כוחותיי ממאבקי עם שרו של הזמן והמקום אני נסה לכאן אך איני מוצאת עצמי בתוך סבך הרגש האנושי המבעבע כאן. ולפני שאני פורשת אני מלקקת באצבעי מעט מיערת הדבש שהטמנת. תודה. צביה. [ליצירה]
- [ליצירה] הצצתי ונהנתי. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] הבזק מן העבר יאיר שלום ימים טרופים-לעולם כנראה. זהו גורלי. בשובי מן הסליחות , גופי עייף וליבי ער- ניזכרתי בצורה. עם כניסתי לאתר נוכחתי שדור הולך ודור קודם נשכח ניזנח-נעצבתי. אח"כ ניזכרתי כי חברתי לפני שבוע שאלה בהתרגשות אם ניכנסתי לאחרונה לצורה לקרוא את נעל בית: " הוא כותב פשוט מדהים" היא אמרה. אז הצצתי לרגע ואני לחלוטין מסכימה- נפש גדולה ורגישות מרטטת לב. שתהיה לך שנה רוויית אושר והגשמת חלומות, שנת יצירה מתוך שמחה וטוב לבב. שנה טובה צביה [ליצירה]
- [ליצירה] בטרם אצא אל מקדש מעט בחצות ומחצה, נתקלתי באלול שלך. עכשיו כשאשורר אדון הסליחות כעוברת דרך אריח את המלך בשדה... תודה- זו יצירה נשגבת בעיני. צביה [ליצירה]
תגובות