יפה!
לא הבנתי למה 'דעה' או איפה המחשבות, אבל זה תאור נהדר של התחושה לפני פגישה ראשונה.
(יש המשך? כתם על הכביש, צבעים מרוחים שנזלו מפרח פלסטיק שנשמט תחת הצמיגים... יותר סיום מהמשך)
[ליצירה]
יפה!
לא הבנתי למה 'דעה' או איפה המחשבות, אבל זה תאור נהדר של התחושה לפני פגישה ראשונה.
(יש המשך? כתם על הכביש, צבעים מרוחים שנזלו מפרח פלסטיק שנשמט תחת הצמיגים... יותר סיום מהמשך)
[ליצירה]
מעניין,
המרחב האורבני לכאורה מפזר אותך, אבל בעצם מוציא ממך את היצירות הכי טובות
כמו המן הרשע צורר היהודים- שאמנם עשה להם צרות אבל למעשה צרר אותם בצרור אחד...
[ליצירה]
מקסים ומעורר מחשבה
מקסים ומעורר מחשבה
לדעתי מה שקשר כ"כ את הילדה לדימויים הקסומים שבסיפור היה ההבנה שלה שזוהי תמונת המציאות כפי שהיא , כלומר- מבחינת הילדה, התיאורים ששמעה היו הצורה הבסיסית והראשונית של מה שראתה, שמעה, הרגישה, או במילים אחרות - הדבר הכי ק ר ו ב לתודעה שלה, (ולכן עולה תחושת שבר כל כך חזקה).
ואנחנו ה-'מבוגרים' , דווקא ה ר י ח ו ק שלנו מהמימדים הסמויים והנעלמים הללו הופך אותם (ואת הסיפור הזה...) לכ"כ יפים ונוגעים לנו.
השאיפה היא שבסופו של דבר לא תהיה ה ת נ ג ש ו ת בין שני אפיקי התודעה השונים כל כך (הילדה-התלמידה והמבוגרת- המורה) אלא ה פ ר י ה , פשט עמוק שצומח מתוך מורכבות בלתי פתירה...
[ליצירה]
לא הבנתי
אתה בעצם טוען שהבית הוא מערכת כל כך עמוסה וטעונה בהקשרים, זכרונות וחוויות,
והנוכחות הזו כ"כ טעונה ומלאה, עד שהיא מייצרת שתיקות ופאסיביות אצל האנשים שחיים בסביבה הזו?
[ליצירה]
יפהפה
אהבתי במיוחד את הפיזור של השורות-
בחלק הראשון את נותנת מרחב יצירה גדול למילים ולמחשבות ארוכות יחסית שמתפתחות לאט
החלק השני, שמתאר את הפניה שלך לילדה והשיח שלך איתה , דחוס יותר ובנוי בצורה של פינג-פינג התרשמויות.
2 השורות האחרונים בהם סיכמת את המפגש היוו סוג של סינטזה בין החלקים הקודמים-הן מצ"א מעבירות תאור של משהו מאוד ברור שקרה אבל גם יוצרות אפקט של תחושה ומחשבה שממשיך להדהד אחרי הקריאה
תגובות