החיות ישוררו – ואני, שירה לא אשורר.

הכרובים יפארו – ואני, פאר לא אפאר.

השרפים ירונו – ואני, רינה לא ארנן.

האראלים יברכו – ואני, ברכה לא אברך.

 

המלאך יודע,

כי שפעת הטוב התמידית פועלת,

ועל כן יזמר על הבדלות המציאות

של העליון הנשגב.

 

ואני –

הפנם לא הפנמתי

אמת גדולה זו,

וכל זמרתי – לשוא תדמה.

 

אכן, שירה אשורר!

אכן, פאר אפאר!

אכן, רינה ארנן!

אכן, ברכה אברך!

אך האם פי ולבי שוים???