"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] שורות מעטות עם תובנה אדירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, כואב ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה. קסום. נוגע ללב. עשה לי עצוב בפנים לכמה רגעים... גם הסיפור (יש לי שורשים מושבניקים עמוקים...), וגם הסגנון, שיש בו מן הנוסטלגיה. אהבתי מאד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] טלו'ש- ציורי ממש ממש. כזו את? [ליצירה]
- [ליצירה] קסום ויפה... תיאור נהדר של לילה ובוקר, אור וחושך- וירח אחד שמגשר. [ליצירה]
- [ליצירה] שקופית, הגדרת מעולה. יאיר, אין לי הרבה מה להוסיף. עצוב שזה כך, ומאידך- אולי זה טבעי ונורמלי שהעצב חולף עם הזמן. ייתכן וצריך להחיות איתו- אבל ביחד איתו צריך להחיות את כל ההסטוריה היהודית שרצופה בדם, את כל הפרעות, ההרג והמוות. זה לא שלא שמנסים- מנסים. קובעים ימים, כותבים ספרים... אבל המרחק עושה את שלו, ודי קשה לצד האגואיסטי שלנו לחוות כאב שלא ממש קשור אליו. את "חורבן" שלי זוכר?... [ליצירה]
- [ליצירה] אי אפשר היה לכתוב את זה טוב יותר, באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] את אף פעם לא יכולה לאבד מה שאין לך, אם חשת אובדן- סימן שחשת, מתישהו, גם בשייכות. ייתכן שהייתה זו שייכות מדומה. [ליצירה]
- [ליצירה] והפשרה היא שירי מגרה, או פירסומם ב"צורה" תחת שם בדוי שכל קשר ביננו לבינו מקרי בהחלט...-:), לא? [ליצירה]
- [ליצירה] תקרא את "שברים" של סוערה... [ליצירה]
תגובות