"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני מתייאשת ונשברת, וחושבת על בורא עולם, דברים לא מתבהרים לעיתים, לעיתים הם נהיים רק מעורפלים יותר, אני כ"כ לא מבינה אותו... יודעת שאני גם לא אמורה להבין, אבל זה אף פעם לא עוזר לי. אני יושבת איתו לשיחה נוקבת, הוא תמיד יוצא הצודק ואני הכופרת. רק כשאני נרגעת, ומסוגלת לחשוב עם השכל, ולא עם הלב, אני מגלה כמה הייתי קטנונית... אבל רק אחר כך, לא כשאני בפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב שזה קורה לפעמים. אולי עלינו ללמוד לחלק את האהבה שבנו למנות יותר קטנות ולתת אותם לסובבים בתדירויות יותר רחוקות, דכי שהם לא יתרגלו אליה ויזלזלו בה. יפה תיארת. [ליצירה]
- [ליצירה] סיום כואב, ואמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר שכבר אין סאטירות טובות בדורנו? (תשובה: איזו חברה שעדיין קוראת רק אפריים קישון), אני חולקת. [ליצירה]
- [ליצירה] שורות מעטות עם תובנה אדירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את המושג "זכרונות קרטון"... זה כמו לומר "חלומות פלסטיק" או "אשליות שעווה"... יש בצורת הביטוי הזו משהו מאד יפה, אני חושבת. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] הכי אהבתי שקראת לזה "מונולוג"... [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר שלא מתים מאהבה? אולי אני נאיבית, או סתם אוהבת אשליות רומנטיות, אבל לא מאמינה לבועז שרעבי. האהבה חיה, קיימת, נושמת, ו... אפילו בועטת, לפעמים. מהבעיטות שלה אפשר למות. אמנם המח שלנו ימשיך לשדר אותות חיים, העיניים שלנו יתפקדו, ונמשיך לאכול ולישון, אבל בפנים, בפנים נהיה מתים. גמורים. הרוסים. ללא אהבה, למה לנו חיים? [ליצירה]
- [ליצירה] את הסוויטצ' של הסוף הכי אהבתי. מעולה. [ליצירה]
תגובות