אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
בכל אחד, בתוכו, קיים גרעין הספקנות, לבש מיחידי סגולה.
אבל טוב לפחות שאתה מודע לו ומבכה על כך.
אני, בשיחות שלי עם אלוקים, נמצאת כל הזמן בהתנצלות תמידית: על כך שאני לא מאמינה בו מספיק, על כך שאני חושבת שאני עובדת אותו, ובעצם אני עובדת את עצמי. אני מסבירה לו את זה, מספרת לו על ההתלבטויות הכי פנימיות שלי, ומבקשת ממנו עם טיפ-טיפת יראת שמיים, לא יותר...
לא שזה עוזר תמיד. לעיתים יש רגעי התרוממות, אבל את רב חיי אני מבלה בשפל, אבל חשוב לי כן לדבר איתו ולספר על זה בשביל להוכיח לו דבר אחד- צבועה אני לא.
[ליצירה]
לא. אני לא יכולה לומר שהבנתי הכל. הבנתי שברי משפטים, רעיונות---
אבל זה לא היה לא ברור לי
היתה למילים מנגינה משל עצמם, מנגינה נהדרת, קסומה. היה בהן משהו ממיס. את כותבת מצוין לטעמי.
ולגביו- אני לא יודעת אם הוא מציאותי או פרי דמיונך בלבד, אבל תתרחקי מאורות אפלים מדי, קלושים מדי וכאלו שלא יצליחו להכיל את האור הגדול שלך בתוכם.
[ליצירה]
תפסיקי לעשות לנו את זה...
ואוי לך אם אין בחלק ג' איזה סוף טוב,
(מיכאל מתקרב ליהדות או משהו כזה, סומכת עליך שתהי קצת יותר יצירתית ממני), בבקשה-
תהי קצת יותר טובה איתנו מאשר "ילד" (הסוף של גשרים עדיין מציק לי).
תגובות