"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] הדוגריות שלך מוצאת חן בעיני, ילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק. זהו, ענק. נ.ב. בדיוק היום חברה שלי מספרת לי שהיא צריכה להכין פעילות חברתית בנוגע לימים הנוראים לאיזה בי"ס וכמה נמאס לה מהמשלים הסטנדרטים, וכמה שהכל חד גוני ומשעמם, וממש "לא עושה את זה" לאף תלמידה, אז זהו- אני שולחת אותה לכאן- בריצה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיווווו, אתה כותב נהדר. איזה כיף שהצטרפת למועדון שלנו! [ליצירה]
- [ליצירה] והפשרה היא שירי מגרה, או פירסומם ב"צורה" תחת שם בדוי שכל קשר ביננו לבינו מקרי בהחלט...-:), לא? [ליצירה]
- [ליצירה] עד כמה שזה כואב, לעיתים זה טוב, השכחה הזו... אם היינו חים את החיים שלנו עם כל הזיכרונות, באותה עוצמה, לא היינו יכולים לתפקד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בשיר משהו מאד חלק, מאד נקי. נהניתי, וגם מהרעיון של השילוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים... פשוט מדהים. זוכרת שכתבתי בתגובה הקודמת שאני מכירה בחורה כזו? ("שבראנו לכבודו-חלק א'"), אני מרגישה שכתבת ממש את הסיפור שלה, כי גם הוא הסתיים כך, בחתונה שלה עם מישהו אחר... עם בחור נפלא, והם מאושרים כל כך עכשיו... אגב, עליה כתבתי את השיר "פרחים של דם". [ליצירה]
- [ליצירה] אני רק השניה להגיב? אל כל היצירות האלו על החורף והרגשות הנלווים אליו- היחס שלי אמביוולנטי לחלוטין. אני הגעתי למסקנה אחת- חורף יכולה להיות העונה היפה, החמימה, המסתורית והנעימה מכל- כשאתה מאושר, נמצא עם האנשים שאתה אוהב ושמח. או להיות העונה המתסכלת מכל- כשאתה לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמינה, יש עוד מגיבים לירושלמי? [ליצירה]
- [ליצירה] נפש... לרגע לא התכוונתי להעלות את מדרגת ה"אמת הפרטית" ל"אמת כללית", וזה גם מאבק אבוד מראש. מה שרציתי בסך הכל לומר (ולמה אני מרגישה כמו דיסק תקוע?) הוא שמבחינת האדם- הן זהות. וזהות בתכלית. לדג': אם נזרקה לעבר אדם הערה, והוא שמע בטעות מילה אחרת ששינתה את כל הקונספט של המשפט והבין ממנה מחמאה- האושר שהוא חש כתוצאה מ"מחמאת השקר" הזו אינה שונה מהאושר שהוא חש כשהוא שומע מחמאה אמיתית. זה אותו האושר... ארשה לעצמי אפילו יותר להרחיק לכת- חולי נפש (ואני לא מדברת על כאלה המודעים לחוליים) שחיים בתוך עולם הזוי של דימיונות- נהנים ממנו, או מצטערים בגינו, בדיוק מאותה המידה שאדם שפוי יהנה\יצטער כאשר יחווה את אותם החוויות במציאות. לא לחינם אמר לי מישהו שאלוקים אוהב את חולי הנפש. ילד שנשברה לו סירת הצעצוע החשמלית, חש באותו אבדן אותו מרגיש קברניט. [ליצירה]
תגובות