"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי לקרוא אותך, נעה. גם אני אוהבת את המדבר... זה גם המקום שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי תלמדי אותי איך כותבים ככה, אופטימי? [ליצירה]
- [ליצירה] באמת נראה כמו פיוט קדום... ואכן, מרגישים במשהו תימני שזורם שם. [ליצירה]
- [ליצירה] על גיאומטריה אי-אוקלידית שמעת, ילד? [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] מחסירה פעימה אני לא מאמינה שאני כותבת את זה, אבל... זה לוקח את אנתרופיה. פשוט לקרוא ולא להאמין שמישהו יכול לכתוב ככה. הידיים שלי רועדות עכשיו, כשאני מנסה לנסח תגובה הולמת, כותבת משפט ומוחקת, "לא, זה חסר.. זה לא מצליח להביע.. זה הרבה יותר מזה". כשאתה מכניס מחשבה לתוך מילה אתה כולא אותה בגבול המצומצם שהמשמעות של המילה מעניקה לה, אך יש דברים שאין להם גבולות, שהם אינסופיים. לכתוב לסיפור הזה תגובה במילים זה כמו לנסות לגעת במספר טרנצנדנטלי... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב שזה קורה לפעמים. אולי עלינו ללמוד לחלק את האהבה שבנו למנות יותר קטנות ולתת אותם לסובבים בתדירויות יותר רחוקות, דכי שהם לא יתרגלו אליה ויזלזלו בה. יפה תיארת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התשובה (מצטערת על האיחור בתגובה), באמת שכחתי לגמרי מהמדרש הזה. יכול להיות שבזכות זה שהאדם במותו גרם קידוש ה', נמחלים לו המון מעוונותיו או משהו. אבל אני עדיין מאמינה, אינטואיטיבית, שהדרגה שלהם היא במישור אחר, לא נראה לי שישנה היררכיה בשמיים ושאלו שנהרגו על קידוש ה' עומדים בראשה. זה עדיין לא מסתדר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע ככה כמו שיר ראפ... [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת שמשפטים קטנים גוררים אחריהם דיונים ארוכים... [ליצירה]
תגובות