"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] איכס, איזו בני ברקית.... אבל אין אפס- צחקתי כמו שצריך. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי כי הרבה פעמים אנחנו עושים מצוות לא כדי לקיים רצון השם, אלא כדי לקיים רצון עצמנו. תחשבו על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] משל קסום הבאת לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. מזל"טים ענקיים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמצת... [ליצירה]
- [ליצירה] את השיר הזה אני צריכה לשמור לי לתשעה באב... בתקווה שהוא יהפוך יום חג עד שנה הבאה, ואז גם נוכל לראות את הבית הראשון הראשון בשיר הנ"ל ב-live [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אני, כשקראתי את הסיפור, התייחסתי מלכתחילה למילה "אינטימיות" בצורה היותר נעלה שלה, מהבחינה הזו התוספת "לא מינית או זולה, חלילה", הייתה מיותרת לדעתי מפני שהיא סתם תרמה רעיונות שלא היו אפילו בכיוון (לא אצלי, בכל אופן...). אינטימיות יכולה להיות דבר מאד אפלטוני, לעניות דעתי. ובקשר סיפור- לקח לך שלוש שנים לשחרר לנו אותו, אבל משהוא יצא... הוא יצא-מופלא. אין הגדרה אחרת, מופלא ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הקבלה מצויינת ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ואז... כשאף אחד לא מתקשר, או שולח הודעה, או מייל מעניין. כשכל אנשי המסנג'ר שלנו מנותקים, או עסוקים, או בטלפון, או סתם "לא נמצאים". כשאנחנו ממש ממש לבד... רק אז אנחנו כותבים את המונולוגים הכי יפים בעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, משוררים כואבים את הכאב עד כלות. אבל לדעתי- שירה זו אחת הצורות היפות ביותר לכאוב כאב, אתה לא חושב? [ליצירה]
תגובות