אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
נכון, ואמיתי, וכואב...
הכי כואב זה לגלות את זה בעצמנו ברגעי אמת, עד כמה אנחנו יודעים להיות גבוהים, ונשגבים, ולדון על משמעות הטוב ומשמעות הרוע ולחוש כל כך נעלים...
ובפועל?...
[ליצירה]
שקופית, הגדרת מעולה.
יאיר, אין לי הרבה מה להוסיף. עצוב שזה כך, ומאידך- אולי זה טבעי ונורמלי שהעצב חולף עם הזמן.
ייתכן וצריך להחיות איתו- אבל ביחד איתו צריך להחיות את כל ההסטוריה היהודית שרצופה בדם, את כל הפרעות, ההרג והמוות.
זה לא שלא שמנסים- מנסים. קובעים ימים, כותבים ספרים... אבל המרחק עושה את שלו, ודי קשה לצד האגואיסטי שלנו לחוות כאב שלא ממש קשור אליו.
את "חורבן" שלי זוכר?...
[ליצירה]
כשהגבתי בבוקר קראתי רק ברפרוף...
פתאום, כשעברתי על היצירה הזו, נותרתי חסרת נשימה.
רואים שהקב"ה הוא חלק מחייך, ורואים את הקשר הזה, המדהים, העוצמתי, הכל כך קרוב- שאפשר לומר הכל, ולדעת שיש מי שמאזין, ושומע, ואוהב, וכואב...
מרגישים את הדדיות...
תגובות