עייפות משתלטת
קוראת לחדילה
קורעת חתיכה
מנפשי
נוברת
ועוכרת
את כל האמת ש
אולי פעם
היתה בי
אם ביטוי
כוחני
חיצוני
גס ודורס ומחוספס
מעלים ומחניק
נח לו
ולי
שלא בא לעולם
ויאוש מהוצאת הכח אל הפועל מרדים את כולי
אני זה אני
-
כשהתחלתי להרגיש לא בנח לפרסם דברים ששרבטתי תחת שמי הבנתי שאני סובל מחוסר בטחון עצמי, ופתחתי ניק חדש...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה רבה ששיתפת ולו בשביל זה היה שווה לפתוח ניק, שאוכל להעלות בו את הקטע הזה. ------ לי באופן אישי קצת קשה לקרוא ולהתחבר לזה עכשיו. זה בא ממקומות שונים כל כך. ואולי זה מרוב אטימות, אבל עכשיו זה נראה לי סתם - מהשלב של לפני. שנזכה להרבות אהבה ויראה. ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) מדהים כמה משמח אותי לקרוא אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] וליצירה נושנת זו חזרתי, לספר שלא מזמן פגשתי מישהו ששמו פיג'ו. ממש כך. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ביותר! ברסלב של ממש. בשביל שזה יהיה מושלם לגמרי אולי כדאי לשנות את הכותרת ל"מעשה *מ*חכמה וכו'". |אהודות, בהחלט| [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי. ומזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת חבל לי להרוס השתרשרות יפה שכזאת במשהו כל כך לא חרוזי, אבל כיוון שהיא במילא כבר נשחתה אני מרשה לעצמי: אסתר, אף אחד לא מניח תפילין רק של רבינו תם. [ליצירה]
- [ליצירה] "שהקול יפה לבשמים..." כן, נוגע ונוגה זאת הגדרה מתאימה. והקסם ספוג בשורות. [ליצירה]
- [ליצירה] טל, דבר ראשון, יש גם את המגע בינה לבין העני האביון. דבר שני, זה שיר שבן (או בת) כותב לאמו. ברור שההקשר יהיה האמהיות שבה. כמו שאוהב כותב לאהובתו שיר אהבה, וכותב על היחסים שבניהם. האם גם שם תתרעמי לאמור: מה זה? אין לה אינדווידואליות ואם הוא לא יהיה היא לא תהיה בכלל. אין זה כך. זהו פן מסויים. ובכלל, על כל בן אדם אפשר להסתכל ולתאר באופן ה'אוטיסטי' שלו, על מה שמתחולל בתוכו במנותק מהעולם, תהליכים תוך נפשיים. ואפשר לתאר את האדם, תיאור לא פחות מלא ומדוייק, על ידי קשריו המרובים עם הסובב. ועל שיר שביטויו לקוחים כמעט מילה במילה ממשלי, נשמע לי מעט צורם לומר שהוא ממש מעוות. [ליצירה]
- [ליצירה] |אהודות| [ליצירה]
תגובות