עייפות משתלטת
קוראת לחדילה
קורעת חתיכה
מנפשי
נוברת
ועוכרת
את כל האמת ש
אולי פעם
היתה בי
אם ביטוי
כוחני
חיצוני
גס ודורס ומחוספס
מעלים ומחניק
נח לו
ולי
שלא בא לעולם
ויאוש מהוצאת הכח אל הפועל מרדים את כולי
אני זה אני
-
כשהתחלתי להרגיש לא בנח לפרסם דברים ששרבטתי תחת שמי הבנתי שאני סובל מחוסר בטחון עצמי, ופתחתי ניק חדש...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] , מתוק לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] לוידע, אני תמיד רואה ב 402 זוגות יושבים אחד ליד לשניה. תמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי. ומזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אבל... אבל... אבל מיגד_! אתה דיברת על הביקורת המאוד לגיטימית של רן*, ועליה אמרת שהיא ביקורת נודניקית, ואילו רן* דיבר על זה שאמרת שקטנוניות ונודניקיות אולי מאפיינות את דמותו. קצת קשה להגיד שאתם אמרתם בדיוק את אותו הדבר, לא? ------ ובאמת כתוב קולח, ובאמת רעיון חמוד וביצוע גם, ובאמת ביטויי הניבול הורסים. [ליצירה]
- [ליצירה] "שהקול יפה לבשמים..." כן, נוגע ונוגה זאת הגדרה מתאימה. והקסם ספוג בשורות. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים (כפשוטו) "ועל כן תכף-ומיד כשבאה שבת, באה מנוחה, נַיחא לעילאין ונַיחא לתתאין, ונמשכת אמונה בכל העולמות, לידע שהכל אחד..." (מוהר"ש) [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ביותר! ברסלב של ממש. בשביל שזה יהיה מושלם לגמרי אולי כדאי לשנות את הכותרת ל"מעשה *מ*חכמה וכו'". |אהודות, בהחלט| [ליצירה]
- [ליצירה] באמת חבל לי להרוס השתרשרות יפה שכזאת במשהו כל כך לא חרוזי, אבל כיוון שהיא במילא כבר נשחתה אני מרשה לעצמי: אסתר, אף אחד לא מניח תפילין רק של רבינו תם. [ליצירה]
- [ליצירה] טל, דבר ראשון, יש גם את המגע בינה לבין העני האביון. דבר שני, זה שיר שבן (או בת) כותב לאמו. ברור שההקשר יהיה האמהיות שבה. כמו שאוהב כותב לאהובתו שיר אהבה, וכותב על היחסים שבניהם. האם גם שם תתרעמי לאמור: מה זה? אין לה אינדווידואליות ואם הוא לא יהיה היא לא תהיה בכלל. אין זה כך. זהו פן מסויים. ובכלל, על כל בן אדם אפשר להסתכל ולתאר באופן ה'אוטיסטי' שלו, על מה שמתחולל בתוכו במנותק מהעולם, תהליכים תוך נפשיים. ואפשר לתאר את האדם, תיאור לא פחות מלא ומדוייק, על ידי קשריו המרובים עם הסובב. ועל שיר שביטויו לקוחים כמעט מילה במילה ממשלי, נשמע לי מעט צורם לומר שהוא ממש מעוות. [ליצירה]
תגובות