אני רואה לך בלבן של העיניים
נקודות
נקודות
טיפות
טיפות
נופלות
מתנפצות
מתקררות.
אני רואה לך באדום של העין
נהרות
אגמים
בריכות
ניקוים
גדלים
נבלעים.
עכשיו כבר אין לך עיניים
החשיכה תפסה בכל.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי באה מאהבה, זה כל כך יפה. כל כך כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נורא יפה. נסחפתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בעריכה קטנה [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות לא מאפשר לרדת לעומק הדבר וכוונת (נאנח, למשל) היוצרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. פרידה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אדון ארז!! מה אתה אומר, לחבר את המשך ההמשך לשיר במקור או להשאיר כתגובה? [ליצירה]
- [ליצירה] איה? כל זה בשבילי? סתם. שיר מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] צחיתי, יש פה הרבה "תוכן"-, לעניות דעתי. לא כולם רואים אותו הדבר. ככה זה. אולי בקריאה חוזרת ועוד אחת ואולי לא. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אך- לאן נעלם החתול? לא מתוך עניין אל מתוך התוכן. [ליצירה]
תגובות