[ליצירה]
אוי, ילדה שלי,
השינוי שעשית היפך את היצירה למשהו הרבה יותר חי.
צורת הכתיבה- מעולה, חיתוכים נכונים, הכנסה לתמונה ויצירת אוירה. הקורא מצליח להיכנס להרגשת התוהו והבלבול אך עם זאת יש זרימה מורגשת.
השורה האחרונה מקרקעת את ההתפזרות.
חיתוך הדברים המיותרים- ממש ממש עשה טוב .
[ליצירה]
צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים".
זרימה?
אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך.
[ליצירה]
לא על אחת או שתיים גם לא על עשרים כי אם על האחת והיחידה מיני רבות החקוקות, טבועות, נעוצות בשיריי. לא סתירה לכאן או לכאן.
שני- אל לך לדאוג מלבוא במחיצתי (מחכך שתי ידיי) כי לא אעיז להתסכל (משפשף את עיניי) ואבוש מלפתוח את פי (מלקק את שפתיי). לכן, אל לך לחשוש.
תגובות