את בדרך אליי.
אני עוטף עצמי בנייר צלופן
ומתבשם.
את מכחול הפלא
לא תראי (עדיין)
בשפופרות הצבע
לא אשתמש (בינתיים)
רק
אתן ללחש מתוק
להתערסל אל אזנך
מגע הקסם
מי יודע.
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
תגובות