אחרי שגמרנו אתה נרדמת ואני לא טומנת את ראשי בחזך אפי בשערות לבך עיני שוקעות בואדי הזה שבין כתפיך הרחבות, התומכות-תמיד וכולי עטופה באהבתך המוּדעת והלא מוּדעת חשבתי לעצמי שלעולם לא אצליח להודות לאלוהים על האהבה הנִסִית הזו המחדשת לנו כל יום כבר עשרים שנה איים של שלווה ועונג בים של בלגן ועשייה אינסופית, ביטויים של אחדות, כמיהה ואהבה בים של מלים שלא מצליחות להיאמר.