נפנופי דמדומים,
עגונים כנמל בעת שקיעה.
ילדותי הדלה צפה ועולה
מיוסרת מתיסרת וכעורה.
על בסיס האם לא אוכל
להבין את גודל האסון.
הן נולדתי ולשם אפול.
אפול כגוזל הנדרס לעפר על הכביש.
אפול כי ידעתי, אפול כי אמות.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אווח.. כל הרבה כעס!! אהבתי נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאתה כותב מקסים עם שנינות מטורפת .מקווה ששאר הסיפורים שיתפרסמו יהיו כאלה. בהצלחה בהמשך. לותנת מידדה [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה קצת רמיזות מיניות, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הם מריחים אותנו. מעלים ומורידים את חוטמם מצמידים אוזן לקרקע לקבל סימן ממתינים. ממתינים. וכשמגיע הרגע הם קופצים ממחבואם חושפים את פניהם ותוקעים בנו את יתד ארוכה. וזה נגמר. [ליצירה]
- [ליצירה] "צנח לשמוליק הזלזל ויימוג......." חיים נחמן אלק [ליצירה]
- [ליצירה] לקרוא ולא להאמין.... הכיצד? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך צחית ג. היקרה. אני באמת מנסה להכניס קצת רוח פמיניסטית. והכל מנסיון! [ליצירה]
- [ליצירה] קח. קח קצת ממני והנח. הרפה. תן לדמעות לשטוף לטהר לנקות אי שם בדרך אולי תקבל תשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] רק שתדע לך שמנחם בעצמו שלח לי הודעה בה הוא כותב שהחליט להסיר את תגובתי לך... מקווה בכל אופן שצפית ביצירה שלי ואם לא...הפסדת! דע את יוצרך ואת מצוותיו שמור, בן אדם! [ליצירה]
תגובות