נפנופי דמדומים,
עגונים כנמל בעת שקיעה.
ילדותי הדלה צפה ועולה
מיוסרת מתיסרת וכעורה.
על בסיס האם לא אוכל
להבין את גודל האסון.
הן נולדתי ולשם אפול.
אפול כגוזל הנדרס לעפר על הכביש.
אפול כי ידעתי, אפול כי אמות.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :( [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב. יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי. נוגע! [ליצירה]
- [ליצירה] או, סוף סוף מצאת כותרת לשיר שלך! מתאים דווקא. אחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי שי, השיר הזה פשוט מכה גלים בצורה חזקה. ניסית פעם לדבר לגל? לשאול אותו מה הוא רוצה? מאין בא? נסה פעם הבאה לא להתעורר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני אוהבת את השיר שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואדון ירושלים נמנה עם אלה שצריכים לטוס לשוויץ כדי שיוציאו את הלשון שלהם מה--- של הערבים! [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה שוטפת, בהירה ומתומצתת. נעשה רושם שיש התאמצות בשימוש למילים גבוהות כמו "שאט נפש" "במר לי"- קצת מאומץ. עם זאת, הדימויים ממש מצחיקים וגורמים לטקסט לזרום בחופשיות. רוצה עוד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, השלג מעלה זכרונות. כל כך לבן וטהור אבל מתחת אדמה בוצית שחורה. יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] הם תמיד נרדמים בסוף! אוף... [ליצירה]
תגובות