ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
יפה
ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
וואו.
וואו.
כתוב מצויין. מעביר תחושות של כאב עם תזמונים מדוייקים וניואנסים שמסבירים את כל הצער והריק.
מצחיק אבל כמי שכתבה על "אבא"- חשבתי אוטומאטית על אבא בשר ודם. שכחתי שיש מעל לזה.
ישר כח.
סו.
[ליצירה]
ובכן
א.ב שושן יקירי,
אתה מוזמן לעיין בשלל התגובות שלי למר ירושלמי. אין הרבה.
אולי אחת.
ומעולם לא התבטאתי כלפיו בצורה כזאת.
אמה מה?
הוא די נמאס עלי.
אני כבר מנחשת שיהיה לו מה לומר על הממשל הקאפיטליסטי שלנו בכל פעם שהוא קם וקורא "על המשמר" של הבוקר(אני יודעת שזה לא קיים יותר... ככה גם הגחמות ה"לא הגיוניות" שלו)- וחושב על מה לכתוב מה שהוא מכנה "שירה".
חביבי, גט א לייף!
סוערה.
[ליצירה]
מסכימה עם צוף
יפה למדי (אבל בבקשה תסביר את הכותרת... או שאולי זה בגלל שבתכנית המיתולוגית ההיא הייתה בובה בשם אינשם ולשיר שלך לא רצית לקרוא "אינשם" אז קראת לו ככה...?- נו, יש לי יותר מידי זמן מיותר לאחרונה..)
וולקאם- ואכן אהבתי.
סו.
תגובות