בס"ד . באה אלייך, באה או מובלת... מובלת אליך על ידי הזמן. מגיעה עדיך, בבושה , בכלימה, ברצון למצוא חן, מגיעה ריקה, ובלי כל הכנה, אז, ברגע ההוא הנורא פורצת מליבי תקיעת שופר ארוכה ליבי נשבר, מתנפץ לרסיסים, זועקת בוכה ומתפללת אנא אבא ! אליך אני באה בכל מצוקותי, באה למרות עוונותי, אבא ! אין לי מלך אלא אתה! אבא! הוצא אותי מן המצוקה!! וזעקתי נשמעת אך אינה מתקבלת ואני שוב מנסה לא מתיאשת מכה על חטא, מתייסרת וקול אלוקי בתוכי זועק: עוד לא, לא מספיק.. לא לגמרי אמיתי! ביתי היקרה, אנא טהרי.. את לא מנסה מספיק! את לא משתדלת! את צריכה לעשות להתקרב בעשיה לכפר על חטאייך, גם בבכי וגם בהוספה! הוספת אור אלוקי ! האור שאת מכירה! ליבי נקרע, ואני שבורה, מנסה להתאפק, להתגבר, לחזור בעשיה. קמה מוקדם, מתפללת, כל היום בעוז וגבורה משתדלת, לעשות רק טוב ולשמוח במה שיש, אך שוב מובלת אליך, באה ומתחננת, מתנפלת לפנייך בכאב ! אנא אבא! אנא קבלני ! קבלני אלייך הפעם הזאת! קבלני למרות שלא הספקתי לגמרי אתה יודע שהשתדלתי, ואז בתקיעה גדולה בשברים ותרועה ליבי נשבר וקם ומתחדש! ואני יודעת: היטהרתי הפעם הזאת!! התקרבתי אליך אור אין סוף