סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עדיין [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] (תודה) [ליצירה]
- [ליצירה] סנקסיו! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. יש בו המון. אבל היית מוותר על השורה הראשונה. זה מובן מההמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו עדי, כל הכבוד!! [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי. אני אוהב את הרעין אבל אני מאמין שאפשר למצותו באומנות האחרת. כלומר, השירה. אחרת. אחרת איך יהיה מעניין? כתבה או חלק ממנה. לכן- השיפור בהעברה. ואולי זה רק אצלי. [ליצירה]
- [ליצירה] הארוטיקה? פרשנות לרוב... [ליצירה]
- [ליצירה] זה משהו ! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
תגובות