סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שוצפת קוצפת מתפרצת מי זו הזהובה הילדה החמודה או פינה מריחה? [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה מעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד אבל יש כמוהם אלף [ליצירה]
- [ליצירה] צל- לא הבנת כלל! [ליצירה]
- [ליצירה] אהה [ליצירה]
- [ליצירה] קיבלתי. האחרונה יצאה לשיפוצים@ [ליצירה]
- [ליצירה] "אמור לי מי אתה". את לא קוראת? [ליצירה]
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] לא חושב שצריך להרחיב. ילדים גדולים אוכלים לבד. [ליצירה]
תגובות