אד. אדך,
הבל פיך על שמשת החלון
ועל אף שמתחתי על נקודת המצאותך
סימן חיים
הולך ונעלם.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תיקונים לשורת ביקורתי האחרונה: מנחם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו רקומה טוב יותר. הלא כן? [ליצירה]
- [ליצירה] כן. [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה היא שלא מצאתי לשיר הזה סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק, מגנה, שיר טוב וחזק. אבל אולי- אם לא הייתי אני- היה זה אחרת (וכן. התקוה חשובה). [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] מסתבר מאיר שיש לנו עוד משהו במשותף [ליצירה]
- [ליצירה] השירה. יפה. המוזות. אצלך. רועמות- בשעת מלחמה, אה? ההקשרים וכולם. יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] פן אחד=> שני פנים. התחיל בחרוזים- נחמד המשיך- ועם הכעס כך גם נקרא. "לא מעבר לכך איני רוצה"- או לנקד או להוריד את הלא הראשון. אחרת זה חיובי. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר. דרוש עריכה. ואולי כך יראה: האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק? אה - הה אינסטינקט הגעגועים הנשי זוקף את אוזניו הרגישות. ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי נובחת צורחת געגועי לירח - ואהבה ושלווה בשדותינו - אין. ועכשיו בזהירות יפתי, בזהירות פחדי, פן יברח ממני ליבי ואני אגרר אחריו - פחד יפתי, פחד ליבי פחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מרקינוס היקר, איזה יופי. [ליצירה]
תגובות