וכשניצתה האש- אט אט
מעת לעט- אני כותב לך שיר.
ואת, שאינך רגילה בשירים,
(אישים מעתיקי רגשות אוהבים)
קוראת את שכתבתי, מבלי שידעתי
כיצד הולך להיות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמי, אבל ככה זה נראה [ליצירה]
- [ליצירה] והמספרים מכל הסוגים, מתחברים חלקם נמחקים תחת ברז שוטף וחלקם נשארים. מכל הספרות יצאו יחידות וכפלים עשרות ושברים בתוצאה אחת גדולה תופר משוואה לקול צפירה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. לא ראיתיו כשיר בדיחה. אלא תחתית הדעת בכוס צלולה. מסכים עם הפרולוג. [ליצירה]
- [ליצירה] תודרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, שיר מהמם. הייתי מקטין את הרווחים במקומות הנכונים ומוסיף עוד "יוד" במילה "ידיי" על מנת שייקרא נכון. רבים ולא יחיד. [ליצירה]
- [ליצירה] מה רוצה להגיד הבית הראשון? [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה לא אישי אם אני הוא זה שאמרתי לך ששירך עצוב? [ליצירה]
- [ליצירה] הצילום הוא של רחם מבפנים, נכון? של שלייה. או שמא הדמיון שלי מוביל אותי למקומות מוכרים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. זה כאב.... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. יש בו המון. אבל היית מוותר על השורה הראשונה. זה מובן מההמשך. [ליצירה]
