ואם מתוך הערפל תגלה אלי,
מה בכך,
הלא הלנתי שדים רבים באפילות.
ואם בשחר-יום תבוא,
האם אישה אני, שאקבלך לחיקי?
ספטמבר 1998
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, דקירה בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] לשי שאלה טובה... (: כנראה שבאותו רגע פחות הזדהיתי איתו ויותר איתה. אכן זה מוזר שפתאום הוא נעלם. אבל נראה לי שיש לו הדים בבית האחרון ובעצם החתולה מוצגת בניגוד - או בהשוואה - אליו (היא לא נראית מסכנה וחבולה כמוהו אבל גם היא לא מקבלת חיבה). ולהדס- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] חסכת לי לנסות לכתוב את זה בעצמי... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה אני מזדהה עם זה. זה פשוט וטוב בעיניי, אמיתי וחשוף ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר... דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ". keep on going. [ליצירה]
- [ליצירה] חמודי! גם אני בעד פתקים. וגם אם הבוסית לא אוהבת, אני בטוחה שיש מי שישמח לקבל פתקים נחמדים שכאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה. משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אני שאקבע? האדום שלי באותו הרגע היה כמו שתיארתי אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] זה רומנטי וחושני בעיניי (האם זו היתה הכוונה?). "שני טפסנים הרריים זה אל זה כל הלילה" - יפה לך מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא הבנתי את זה ככה. לדעתי זו לא הסתערות לשם התבלטות אלא לשם התאבדות וזה הקשר לכותרת, הצינית כמובן. אני מנהיג ומוביל (למה דוגמן? אולי זה מישהו ספציפי), אבל אופס- שכחתי את הנשק, שהוא המסווה ליצר האובדני. [ליצירה]
תגובות