קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מזמור לפלסטין
יחדיו נצעדה
בימי האחד במאי
נגישה לאלילנו שי
עם דיוקן סטלין וראיס
יחדיו שוש נשיש.
יש לנו חולצה כחולה
ועליה הכתובת
"סליחה שאנו קיימים"
כבשנו ארץ שבעת העמים
ובהם אנו מתעללים
מרגישים כבני אלים
ואת פלסטין הקדושה מחללים
לנצח לנצח
אל השמש העולה
יחד עם סטלין בגדולה!
יחד עם הראיס ואבנרי
הורה הורה הוררי!!!
הם אף פעם לא טועים
תמיד צדיקים תמימים,
שולים לנו מלאכי שהיד
להזכיר אחת ולתמיד
כי כל מילה שלהם בסלע
ונאמר אמן ואמן סלה!
[ליצירה]
הבית הראשון וכן הבית השני פותחים בשאלות מהותיות, פתאום בא הבית השלישי שלכאורה אין קשר בינו לבין הבתים הראשונים ואולם לאחר מכן מוצא הקורא את הקשר ומשלים את התמונה:
את מקום היונה המביאה את הבשורה, הביא הדוור, הדוור כמביא בשורות טובות.
[ליצירה]
ניתוח ממוקד על השיר (את זה אני עושה לשיר אקראי פעם ב...)
אני עייפה
מהכיבוש המשחית.
מהריקוד המושחת.
הדובר פונה בגוף ראשון ואומר שנמאס לו עד זרא. מהכיבוש המשחית - זה ממקם את הדובר בצד שמאל של המפה.
מהריקוד המושחת - שתי אפשרויות- נמאס לדוברת לרקוד. אפשרות שניה- מדובר בריקוד חושני.
מבחור ועוד בחור ללילה
מהשבתות בחוף הים
כאן מרמזת הדוברת על אורח חייה המתירני והחילוני. מרמזת- שלא לומר מדווחת.
מהפאבים והסיגריה הראשונה
מהרגע שאחרי והסיגריה האחרונה.
מהכיבוש
מהייבוש.
פאבים וסיגריה ראשונה- פתיחה של הערב.
הרגע שאחרי וסיגריה אחרונה - סיגריה שחותמת את הלילה, לאחר הבילוי בפאב.
הכיבוש- הכיבוש לכאורה בשטחי יו"ש.
הייבוש - יכול להיות ייבוש מנטלי ושעמום.
מהבחור שעזב בבוקר
ואפילו לא הניח
פרח
על המיטה
הבחור שעזב בבוקר. אינה יודעת את שמו. הוא לא מחויב לכלום. הוא מזלזל, הוא בורח ומשאיר אותך לכתוב את השיר.
השיר הוא שיר "דוגרי" ומביע בהחלט עייפות מאורח החיים שהדוברת בחרה לעצמה.
תגובות