היו לי לרועץ
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
היו לי לנחמה
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- אכן, יום חדש הוא יום הצופן בפנינו אפשרויות חדשות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הרעיון לסיפור זה בא לי ממה שקראתי על אשה שהיא בעלת גלידריה מעולה ובעלת מוניטין. נוסח ההכנה של הגלידה היה די סודי. פעם היא חלתה וזה העביר לה רעיון שלא תמיד תהיה כאן. היא העבירה את המתכון לכמה מבני משפחתה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש כמו שקרה עם ביתו של הראשון לציון.... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] העולם נברא בשיר, ולכן הוא שר ומשורר את עצמו כל יום מחדש [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. תוצאות הגשם המבקע כל חלוני רקיע ומוציא קשת מנרתיקה וניצני ירק ממכון שיבתם [ליצירה]
- [ליצירה] מילה בונה מילה הורסת [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הציוריות הניבטת מן השיר, את האוקסימרונים של מים ואש,זכות ועזות. את המטאפורות ואת הבית הלפני אחרון ואחרון שממש ריגשו אותי תודה [ליצירה]
- [ליצירה] חכם ובעל קומפוזיציה מחכימה [ליצירה]
- [ליצירה] הדרך הולכת ומצטמצמת לעבר נקודת מגוז כלשהיא, שילוב של ירוק וכחול ועננות המזכירה את ענניו של וינסנט ון גוך [ליצירה]
- [ליצירה] שיר המדבר על דמות עבר הניבטת, מול הדובר המביט במראה, הדובר המביט שייך להווה, האדם שניבט שייך לעבר, במפגש יש תערובת של עונג ואימה,הוא -העבר נבלע בצורה דרמטית בתוך להבות המאיימות לבלוע גם את הדובר, ישנו (כמו בסרטי פעולה) מן פיצוץ ואחר כך התמונה מתחלפת בשקט ובגבע הר (שאנן לדעתי) בו מתחילים החיים החדשים [ליצירה]
תגובות