אני
עמוד של אש.
יודעת מאין ולאן.
טעמתי די מן העפר
וחשתי את הדם זורם.
איני זוכרת עוד מדוע.
העננים מערפלים הכל למעלה.
ובעצם, מה מעל למה
אם אין כאן כוח משיכה?
[ליצירה]
אה, הוא משלם לי כדי לשחוט לו סיפורים. אבל הפעם באמת נסחפתי :)
זה קורה לי כשאני עייפה באופן קיצוני.
חוצמיזה שכל היופי בבאפי זה שהצופה לא מבין מה קורה כשדון מופיעה. ופה הקורא מבין בדיוק כשהוא נעלם, אז זה מאבד את העניין.
ובכל מקרה נקודת המבט תהיה חייבת להיות שונה בשביל זה.
טובי, סולח? :*)
[ליצירה]
בפעם האלף שאני נכנסת לקרוא את היצירה הזאת, ועדיין לא הגבתי...
יצירה שמזכירה לי עד כמה זה כן כואב כשאני חושבת לרגע שזה לא. זה כואב. אוהו, כמה שזה כואב.
למרות שלפעמים לנסות לחבר "תותבת" יכול להיות כואב באותה המידה בדיוק...
תגובות