אני
עמוד של אש.
יודעת מאין ולאן.
טעמתי די מן העפר
וחשתי את הדם זורם.
איני זוכרת עוד מדוע.
העננים מערפלים הכל למעלה.
ובעצם, מה מעל למה
אם אין כאן כוח משיכה?
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מילון - למרות שלא הבנתי כלום מ-ג', אתה באמת, באמת מוכשר. וגם מסרישי קטן להתנצלות... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מעולה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חמודה, 16 זה לא כזה נורא. למעשה, זו הייתה אחת השנים הכי טובות שהיו לי... ילדים אפשר להשאר כמה שרוצים. (אני מכירה איש אחד בן ארבעים ומשהו, שלא מפחד אפילו לשניה להשאר ילד קטן, אפילו שהוא אבא לחמישה ילדים...) זה תלוי בך. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** (זה אומר שאין מילים - אבל הרבה) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים מקסים מקסים! אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] . "כי בדרך אלייך את... כל כך איתי". אהבתי את המשפט הזה. לא יודעת למה, אבל הוא מצא חן בעיני :) [ליצירה]
- [ליצירה] המוזר בחיים זה שלא תמיד יש בכלל מפלצת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דנדן יקרה :) עוד מישהו? אני אשמח לשמוע תגובה גם ממי שלא הבין קודם. [ליצירה]
- [ליצירה] הו! זה פשוט יפהפה! אין לי מילים! [ליצירה]
- [ליצירה] "מניפולציות רגשיות – נעים מאוד! אני כותב, זאת המטרה שלי. לגרום לכם לצחוק, לבכות, להתרגש, להכניס לכם אגרוף בבטן, העיקר שלא תישארו אדישים, שתצטרכו לקרוא את הסיפור שוב, שתחשבו עליו כשאתם הולכים לישון." מניפולציה רגשית לא אמורה להרגיש לקורא כמו מניפולציה רגשית. "המטרה שלך ככותב", היא לכתוב את המניפולציה כך שאני לא ארגיש בזה. זאת הבעיה שלי. [ליצירה]
תגובות