אני שוקעת בכחול שבעיניך ומדמה אותך לים רגע סוער, ואז הוא זועף ומתנפץ רגע שקט, ואז הוא עדין ומתחשב, כמו הגל שנותן לי מכה כמו החול שעושה בי כוויה, הוא מלא חידודין הוא אפוף מסתורין מחר ישליכני כאבן שאין בו הופכין אך אני חוזרת אליו שוב לשקוע במימיו הצלולים.