לא ידעתי איפה לשים את היצירה, אז באנ-דן-דינו נפל המונולוג. נפגעתי.. כנראה שאני לא לומד לקח.. תנו לי להסביר את עצמי: נתתי אמון, סיפרתי הכול, חשפתי את עצמי, הייתי כמו מראה רק בלי הנייר הכסוף מאחורה, הייתי פשוט חשוף. פחדתי. מאוד, ובצדק. האמון ש נתתי לה, נשבר לרסיסי מתכת דוקרות. נפגעתי. נחשפתי. ומה שאני עושה עכשיו, מספר את זה שוב. מספר לכם מה עובר לי בלב. איזה מן אדם אני? כנראה מזוכיסט.. אוהב להיפגע. חושף את עצמי שוב, אחרי שנפגעתי בגלל שחשפתי את עצמי. אבל יש סיבה שאני מספר לכם את זה, כנראה שלמדתי מכל זה משהו. מכל העניין למדתי דבר מאוד חשוב, אני יותר לא נותן אמון. ולפי דעתי, זה לא בריא לתת אמון, אנשים אחרים צריכים לקנות את האמון ממכם. בשבילי, אמון לא נותנים. אמון קונים .