פוסע בין שבילך.
נמשכים ואפלים הם,
אבלים.
פותח עוד דלתות-
לוטות בערפל.
והערפל-לא נגוז,
וחלום הבלהות הזה,
לא נמוג.
ובעוד כך,
נגול לעיני שדה נימיך,
עצום הוא ורחב ידיים.
אך,
גבעוליך קטומים,
וגם השלם-יבש.
פוסע בשבילך-מבוסס בדם נפשך,
שוחה בים דמעותיך,
מנסה לעמוד בפרץ.
ומתיימר,
להשים רטיה בידי הקטנות-
על פצע שפערו החיים.
מרגע לרגע
-
מידי פעם מטפס על הר, רק שיהיה לי מאיפה ליפול
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא יוליך. ייקח. [ליצירה]
- [ליצירה] אחי... "עימו אנכי בצרה..." קשה לי לעודד אותך אבל באמת יש את הקב"ה שהוא יעודד אותך הכי טוב בעולם אולי דברים כאלה אומרים לנו לעשות חשבון נפש עם עצמנו? אני לא יודע רק אחי אל תיפול ליאוש כי זה לא יוליך אותך לשום מקום...[מניסיון] [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד יפה. אולי זה אחת המשמעויות היותר גדולות של חברות כי תמיד יותר קל להיות חברים כשמחים ולא כואב אבל אז כשקשה פתאום יש כמה שישארו איתך לחבוש חתכים. אני חייבת לציין שגרמת לי להסתכל על כמה מאנשים בחיי בהערכה מרובה יותר.תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] * שתיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני מרגיש לפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] איך? מאיפה צצה הקרירות הזו איש? חמוד בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] מדומני לאה, שכוונת הכותב היא, שהוא בעצם כלום לעומת העוצמה שמוקרנת אליו מפיתולי המדבר. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] חמווד. חחחח. הסוף מעולה, וגם הביפנוכו. [ליצירה]
- [ליצירה] יאפ'צי רגע רגע, מה זה פרץ רגשי הנחיתות הזה: "ולי אין טלית ואין לי מה שיחצוץ" האם אני שומע פה נימת טרוניה כל שהיא? בתור בן, מזוית ראיה אובייקטיבית, לטלית אין שום אפקט של חציצה ביני לפגמי העולם הזה, הכל תלוי בכוונה, לא בטלית. מה שכן, אפשר להתכסות בה במוסף, שלא יראו את הדמעות. ולגבי השיר עצמו, אל לי להצטרף אל כרוניקה של תגובות ידועות מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף... אני לא אוהב להסביר את עצמי, ובכללי, אני לא נוהג להבין את עצמי, אז תנו לי לשתוק. מצטער, ותודה 'אוהב'. [ליצירה]
- [ליצירה] * שיר אהבה או שאני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] יציאה חמודה. אתה דפוק בשכל, וזו מחמאה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על ההקפצה. למיכל שירה וכל מי שלא יודע: סיקריקין=קנאים קיצונים שנלחמו ברומאים בזמן בית שני. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, רק רציתי להעיר, שהתגובה שלך ממש מחמיאה! [ליצירה]
תגובות